עָמוֹס ג׳ · ד׳

הֲיִנְהוֹם אַרְיֵה בְּחוּרְשָׁה וְצֵידָה לֵית לֵיהּ הַיְרִים בַּר אַרְיְוָן קָלֵיהּ מִמַרְבּוּעָתֵיהּ אֱלָהֵין אִם אֲחָד:

הישאג - משל אחר היש מנהג באריה שישאג רק על טרפו, ואני שאגתי חנם! ועוד: הראיתם אריה שעלה מסובכו בתתו קולו על טרפו, שיוכל להמלט מידו כי פחדו יעמידנו, אם כן איך תוכלו להמלט מגזירתי?!

הישאג. וכי ישאג אריה ביער ולא ימצא טרף כי בשמוע החיות קול שאגתו יעמדו במקומם מפחדו ויבוא בהם לטרוף טרף כרצונו:

היתן. וכי הכפיר ישמיע קול שמחה ממעונתו אם לא שלכד מה כי אז יגיל וישמח ולא כשעדיין לא לכד:

כפיר. ארי בחור:

ממעונתו. ענין מדור כמו ה׳ מעון אתה היית לנו (שם צ):

הישאג. (הקדמה שניה), האריה כששואג ביער בודאי יש לו טרף ולא ישאג בחנם, וזה הוצעה למה שיאמר בפסוק י"ב, שמלך אשור ששואג עליהם יטרף טרף אדם יאכל ואין מציל מידו, וכבר מבואר בספורי הטבע שהאריה כשהוא צעיר לימים שהוא במעמד הכפיר לא יצא לחוץ על טרפו רק ישב בסוכה למו ארב לאכול החיות העוברים עליו, ועז"א היתן כפיר קולו ממעונתו, עד שהזקין ונקרא אריה שאז יתרחק ממעונתו לטרף טרף, ועז"א הישאג אריה ביער, והמליצה, שבין מה ששאג עליהם אשור בארצם, ובין מה שלכד מהם במעונתו בעת שיצא אליו הושע בן אלה ויעצרהו בבית כלא שנלכד מאתו כנלכד מן הכפיר כי אז בא אל גבול אשור, בשני אלה אין מידו מציל: