רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי מִכֹּ֖ל מִשְׁפְּח֣וֹת הָאֲדָמָ֑ה עַל־כֵּן֙ אֶפְקֹ֣ד עֲלֵיכֶ֔ם אֵ֖ת כׇּל־עֲוֺנֹתֵיכֶֽם׃

לְחוֹד בְּכוֹן אִתְרְעֵיתִי מִכָּל זַרְעֲיַת אַרְעָא עַל כֵּן אַסְעַר עֲלֵיכוֹן יַת כָּל חוֹבֵיכוֹן:

רק אתכם - כאומר ידעתי מכאוביכם והצלתי אתכם ותחת שתעבדוני מרדתם בי, על כן אפקוד. והנכון: כדרך: בקרובי אקדש וככה דרך המלכים לכעוס על עבדיהם העומדים לפניהם, שידעו מנהגם יותר מן הכפריים.

רק אתכם ידעתי. לבד אתכם אהבתי מכל העכו״ם ואתם פשעתם בי לכן אזכור עליכם את כל עונותיכם לשלם גמול על כולם:

ידעתי. ענין אהבה וכן מה אדם ותדעהו (תהילים קמ״ד:ג׳):

אפקוד. ענין זכרון:

רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה, לא נמצא משפחה אחרת מן האדמה שתהיה ידיעתי והשגחתי דבוקה בם כמוכם, כי כולם נתונים תחת סדרי הטבע והנהגת צבא השמים וע"כ אינם מצווים על השיתוף, כמ"ש אשר חלק ה' לכל העמים תחת השמים ואתכם לקח ה' ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה, ע"כ אפקד עליכם את כל עונותיכם, אחר שאתם מצווים על היחוד ושלא לשתף עם עבודתי עבודת נכר ולכם נתנה תורה ומצות: