שִׁמְע֥וּ וְהָעִ֖ידוּ בְּבֵ֣ית יַעֲקֹ֑ב נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה אֱלֹהֵ֥י הַצְּבָאֽוֹת׃

קַבִּילוּ וְאַסְהִידוּ בְּבֵית יַעֲקֹב אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי צְבָאוֹת:

שמעו - דברי השם לנביאים. והטעם: כי רעש יהיה, או האויב יגדע הקרנות.

שמעו. אתם הנביאים שמעו דברי והתרו בבית יעקב:

והעידו. ענין התראה כי ע״פ רוב מתרין בעדים לבל יכחש לאח״ז:

שמעו והעידו, עתה מפרש ההקדמה השלישית שאמר התפול צפור על פח ומוקש אין לה, שהם שנפלו בפח של מלך אשור בהכרח יש מוקש שהוא סבה שעל ידו נוקשו ונלכדו בפח, וכבר באר ענין זה שנפלו בפח בהושע (סי' ז') ויהי אפרים כיונה פותה מצרים קראו אשור הלכו כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם, ובארתי שם שהושע בן אלה נלכד בפח של מלך אשור שהלך אליו אחר ששלח מלאכים לקרוא את מלך מצרים לעזרה נגד מלכי אשור, ובזה נמשל לעוף השמים היורד אל הרשת כן ירד אח"כ מלך אשור ונלכד ברשותו, ושם בארתי שהמוקש של הפח הזה יקשו לו בני עמו, שע"י שהושע רצה לבטל עבודת העגלים היה כח בישראל נגדו והם הלשינו אותו וגלו הדבר למלך אשור שרוצה למרוד בו ולחסות בצל מצרים, (כמו שמבואר שם סי' י' (ב-ו) כמו שפרשתי שם), אולם המוקש העקרי היה חטא עבודת העגלים אשר היה בידם, ובעון זה עצמו נענשו, וז"ש שמעו והעידו בבית יעקב: