כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י עַזָּ֔ה וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־הַגְלוֹתָ֛ם גָּל֥וּת שְׁלֵמָ֖ה לְהַסְגִּ֥יר לֶאֱדֽוֹם׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ עַל תְּלָתָא חוֹבֵי עַזָה וְעַל אַרְבְּעָה לָא אֶשְׁבּוֹק לְהוֹן עַל דְאַגְלִיאוּנוּן גָלוּ שְׁלֵמָא לְמִמְסַר לֶאֱדוֹם:

כה - שהגלו ישראל בדרך שלום, והסגירום לאדום.

על הגלותם וגו׳. כי בזמן חורבן בית השני ע״י טיטוס ברחו קצתם מישראל דרך ארץ פלשתים ותפשום בני עזה ומסרום ביד האויב וז״ש על הגלותם וגו׳ ר״ל על שהגלו את ישראל גלות שלימה איש לא נעדר וזהו במה שתפסום להסגיר לעכו״ם:

להסגיר. ענין מסירה כמו לא תסגיר עבד (דברים כ״ג:ט״ז):

כה אמר ה', עתה נבא על פלשתים שהיו שכני א"י במערב, על שלשה פשעי עזה שהם ע"ז וג"ע וש"ד שהיה בידם ועל ארבעה שהוסיפו עתה הכי לא אשיבנו גמול? על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום, שבעת החורבן עמד אדום על הפרק להכרית את פליטיו כמ"ש בעובדיה ורבים ברחו לצד מערב דרך ארץ פלשתים, והם הסגירו אותם ליד האדומים שהם מסרום אל האויב כדי שיהיה הגלות גלות שלמה שלא ימלט איש: