תלמוד בבלי - מסכת זבחים · דף נ״ח עמוד ב

רבי יוסי אומר זה סימן כל הניטל בפנים לינתן בחוץ אינו נותן אלא בסמוך שאין לפנים

וכל הניטל בחוץ לינתן לפנים אינו ניטל אלא בסמוך שאין לפנים

כל הניטל בפנים לינתן בחוץ מאי ניהו אילימא שירים בהדיא כתיב בהו (ויקרא ד, ז) אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד

ותו כל הניטל בחוץ לינתן בפנים מאי ניהו אילימא גחלים של יום הכיפורים בהדיא כתיב בהו (ויקרא טז, יב) ולקח מלא המחתה גחלי אש וגו'

אלא כל הניטל בפנים לינתן בחוץ שני בזיכי לבונה של לחם הפנים דגמרי משירים

הניטל בחוץ לינתן בפנים גחלים דכל יומא ויומא דגמרן מגחלים של יום הכפורים

ומאי קסבר אי קסבר כוליה מזבח בדרום קאי עשרים ושבע בעי למיתי

ואי נמי קסבר קדושת היכל ואולם חדא היא עשרים ותרתי בעי מיתי

ואי קסבר חציו בצפון וחציו בדרום חד סרי בעי למיתי ואלא קסבר קדושת היכל ואולם חדא מילתא היא שית בעי למיתי

אלא לאו משום דקסבר כוליה מזבח בצפון קאי

והני ארבע אמות אמה יסוד ואמה סובב ואמה מקום קרנות ואמה מקום רגלי הכהנים דכי מסגו לקמיה טפי תו ליכא פתח

אמר רב אדא בר אהבה הא מני רבי יהודה היא דתניא ר"י אומר מזבח ממוצע ועומד באמצע העזרה ושלשים ושתים אמות היו לו עשר אמות כנגד פתחו של היכל אחת עשרה אמה מיכן ואחת עשרה אמה מיכן נמצא מזבח מכוון כנגד היכל

סוף סוף לרבי יהודה חד סרי בעי למיתי ואי קסבר קדושת היכל ואולם חדא מילתא היא שית בעי למיתי

מי סברת הני ארבע אמות בהדי אמה יסוד ואמה סובב ארבע אמות בר מאמה יסוד ואמה סובב

ונוקמה כרבי יוסי ובממוצע משום דרבי יהודה שמענא ליה ממוצע בהדיא

ורב שרביא אמר הא מני רבי יוסי הגלילי היא דתניא רבי יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר (שמות מ, ז) ונתת את הכיור בין אהל מועד וגומר (שמות מ, ו) ואת