19 קטעי גמרא, ולצידם רש״י ובן יהוידע ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש וחידושי הריטב״א ותוספות ורא״ש לפי מהדורת וילנא. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.
יומא · דף ע״א עמוד א
א׳
שכל הפרשה כולה נאמרה על הסדר חוץ מפסוק זה
ב׳
מאי טעמא אמר רב חסדא גמירי חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום
ג׳
ואי אמרת כסדרן כתיבי לא משכחת לה אלא שלש טבילות וששה קידושין
ד׳
מתקיף לה רבי זירא ודילמא מפסיק ליה בשעיר הנעשה בחוץ
ה׳
אמר אביי אמר קרא ויצא ועשה את עולתו מיציאה ראשונה עביד אילו ואיל העם
ו׳
רבא אמר אמר קרא ופשט את בגדי הבד שאין ת"ל אשר לבש כלום אדם פושט אלא מה שלובש אלא מה תלמוד לומר אשר לבש שלבש כבר
ז׳
מתקיף לה רבה בר רב שילא ואימא דמפסיק ליה בשעיר הנעשה בחוץ הכתיב ויצא ועשה
ח׳
וכל הפרשה כולה נאמרה על הסדר והא קראי כתיבי (ויקרא טז, כה) ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה והדר ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת ואילו אנן תנן הרואה את כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין ואילו אמורי חטאת בתר הכי מקטיר להו
ט׳
אימא חוץ מפסוק זה ואילך
י׳
ומאי חזית דמשבשת קראי שביש מתניתא
י״א
אמר אביי אמר קרא והמשלח והשורף מה משלח דמעיקרא אף שורף דמעיקרא
י״ב
אדרבה מה שורף דהשתא אף משלח דהשתא
י״ג
והמשלח דמעיקרא משמע רבא אמר אמר קרא (ויקרא טז, י) יעמד חי עד מתי יהא זקוק לעמוד חי עד שעת כפרה ואימתי שעת כפרה בשעת מתן דמים ותו לא
י״ד
אתי משלח מצאו בשוק לכהן גדול אומר לו אישי כ"ג עשינו שליחותך מצאו בביתו אומר לו מחיה חיים עשינו שליחותו
ט״ו
אמר רבה כי מיפטרי רבנן מהדדי בפומבדיתא אמרי הכי מחיה חיים יתן לך חיים ארוכים וטובים ומתוקנין
ט״ז
(תהלים קטז, ט) אתהלך לפני ה' בארצות החיים אמר רב יהודה זה מקום שווקים
י״ז
(משלי ג, ב) כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך וכי יש שנים של חיים ויש שנים שאינן של חיים אמר רבי אלעזר אלו שנותיו של אדם המתהפכות עליו מרעה לטובה
י״ח
(משלי ח, ד) אליכם אישים אקרא אמר רבי ברכיה אלו תלמידי חכמים שדומין לנשים ועושין גבורה כאנשים ואמר רבי ברכיה הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין שנאמר אליכם אישים אקרא
י״ט
ואמר רבי ברכיה אם רואה אדם שתורה פוסקת מזרעו ישא בת תלמיד חכם שנאמר (איוב יד, ח) אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו
שכל הפרשה נאמרה על הסדר וכו' - ואי כסדרן כתיבי וכן הסדר שמוציאן בלבישה ראשונה ואין עבודה חיצונה של בגדי זהב מפסקת בין עבודת היום להוצאת כף ומחתה לא משכחת לה וכו' כבר פרשתיה בפרק אמר להם הממונה (לעיל יומא דף לב:):
ד׳
בשעיר הנעשה בחוץ - כדכתיב (במדבר כ״ט:י״א) מלבד חטאת הכפורים והוא אינו כתוב כאן אבל אילו ואיל העם דווקא כתבינהו קרא אחר הוצאת כף ומחתה ולא איצטריך לן לשבש סדרא דקראי:
ה׳
אמר קרא ויצא ועשה וגו' - וזו יציאה ראשונה האמורה בפרשה הילכך על כרחך מקמי הוצאת כף ומחתה עביד להו בהפסקה שביניהם לעבודת היום:
ו׳
אשר לבש כבר - אלמא זו היא פשיטה שניה שמע מינה יש הפסקת חילוף בגדים בין עבודת היום להוצאת כף ומחתה ורבא לא אאתקפתיה דרבי זירא קאי אלא לפרושי טעמא דמתניתא דמשבשא קראי:
ח׳
ה"ג קראי כתיבי וכו' - ולא גרס תרי: אינו רואה פר ושעיר הנשרפים - אלמא שריפתן בעוד שכהן גדול לבוש בגדי בוץ היא: ואילו אימורי חטאת - לדברי הכל בתר הכי עביד להו (כשטובל) בטבילה שלישית עם אילו ואיל העם:
ט׳
אימא חוץ מפסוק זה ואילך - לא נכתבה על הסדר:
י׳
שביש מתניתא - ואימא שריפת הפר והשעיר אחר טבילה שלישית:
י״א
אמר קרא והמשלח את השעיר וגו' - ובאותו לשון עצמו נאמר והשורף אותם דמשתעי בשריפת הפר ושעיר ושניהן כתובין אחר ואת חלב החטאת ועל כרחך שילוח השעיר מקמי הקטרת אימורים הוה כדכתיב ושלח את השעיר במדבר והדר ואת חלב החטאת על כרחך והמשלח דכתיב בתריה כאדם שהפסיק הענין שהיה מדבר בו וחוזר ומסיימו ואומר ואותו שילוח שאמרתי לך למעלה המשלחו מטמא בגדים ובאותו לשון עצמו נאמר והשורף: מה והמשלח - אף על פי שנכתב אחר אימורי חטאת דמעיקרא הוא אף והשורף אף על פי שנכתב אחריהן מעיקרא הוא:
י״ב
אדרבה מה שורף דהשתא - שהרי צווי עיקר שריפתן אחר אימורי חטאת נאמר כדכתיב ואת חלב החטאת וגו' והדר ואת פר החטאת יוציא ושרפו: אף המשלח דהשתא - דווקא כתב אחר אימורין ושילוח שעיר האמור למעלה מהם הכי קאמר ונשא השעיר עליו את עונותם ושלחו המדברה כשיגיע זמן שילוחו:
י״ג
והמשלח מעיקרא משמע - כאדם שחוזר לענין שהפסיק בו וכמו שפירשתי ושילוח שעיר במקומו נכתב מדלא הדר וכתב אחר אימורין ושלח השעיר והמשלחו יכבס בגדיו: רבא אמר - לא מצית אמרת דשילוח שעיר לא במקומו נאמר דהא לא הזקיקו לעמוד שם אלא עד שעת כפרה והיא עבודת היום דמתן דמים:
י״ד
אתי משלח - ליום המחרת: מצאו בשוק - מכבדו לפני הבריות ואומר לו אישי כהן גדול וכו': מחייה חיים - הוא הקדוש ברוך הוא עשינו שליחותו:
ט״ו
מפטרי מהדדי - שהיה אחד נוטל רשות מחבירו לשוב לביתו:
ט״ז
אתהלך וכו' - איידי דאיירי בחיים מתוקנים נקט לה: זה מקום שווקים - שאדם מוצא לקנות מזונותיו ולפי שהיה דוד מטלטל נע ונד היה מתפלל על הדבר:
י״ז
שמתהפכות עליו - מי שהיה עני בילדותו ונעשה עשיר לעת זקנותו דומה לו כאילו עכשיו נעשה חי מתוך מיתה:
י״ח
אליכם אישים אקרא - בראש פרשת ושנות חיים הוא להכי נקט ליה: אישים - לשון אשה מדלא כתיב אנשים: שדומין לנשים - ענותנין ותשושי כח: (שנסך) יין וכו' - אישים לשון קרבן אשה:
רש״י · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
רש״ש · דף ע״א עמוד א
א׳
גמרא אלא מה ת"ל אשר לבש שלבש כבר. נראה דר"ל לפירוש הכתוב ופשט את בגדי הבד (היינו מה שלבש עתה בהוצאת כו"מ וגם) אשר לבש (כבר בעבוה"י) ועי' ת"י:
ב׳
גמ' שם מחייה חיים עשינו שליחותו. עי' ח"א שנדחק על תואר זה בכאן. ואולי יל"פ עפ"י שהביא הח"א לעיל (סו ב) בשם החזקוני שהביא מדרש (אנכי לפי מיעוט בקיאותי ל"מ במ"ר) שהמשלח היה מת באותה שנה. ולכן אמר מחייה חיים ור"ל שיוכל השי"ת לעשות שאשאר בחיים:
ג׳
רש"י ד"ה אליכם אישים אקרא. בראש פרשת ושנות חיים. עי' ח"א והגרי"פ. ול"נ פשוט דרש"י היה גורס לעיל פסוק כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים הכתוב שם (ט יא) וי"ל בזה גם הגי' שלפנינו:
רש״ש · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
חידושי הריטב״א · דף ע״א עמוד א
א׳
רבא אמר אמר קרא וכו' פי׳ רבא אעיקר בעין מהדר מאי טעמא אינו מוציא כף ומחתה בעבודה הראשונה כשגמר הזאות שבפנים לבש כבר וא״ת והאי קרא לדרשא אחריתי איכא דדריש ליה בפרק הממונה להקיש פשיטה ולבישה לקדוש. וי״ל דהכא קדריש לו מיותרא דקרא וההיא דלעיל מהקישא. וא״ת היכי אמרי׳ שלבש כבר דהא אמרינן לעיל בשחר היה לבוש פילוסין כו׳ ובערב היה לבוש הנדויין. וי״ל דמ״מ כולם של בוץ אלא שהראשונים מעולין:
ב׳
והא תרי קראי כתיבי והקשו בתוספות בלאו הכי נמי תיקשי לן דשריפת פר ושעיר כתו׳ אחר אילו ואיל העם והיא היתה קודמת כדתנן לעיל. ותירצו דמההיא ליכא למיקשי דהא בפסוק של ובא אהרן ובניו אל אהל מועד כתו׳ וכבר אמרנו שבפסוק זה כולו שלא על הסדר בין לענין הוצאת כף ומחתה בין לענין אילו ואיל העם שמוקדם בכתיבה לשריפת פר ושעיר. אבל אימורי חטאת ושריפת פר ושעיר דפרכי׳ מינייהו תרי קראי באנפי נפשייהו נינהו:
כל אחד מהם ארוך מכדי להיכנס לעמוד הזה, ולכן הוא מוצג בעמוד משלו.
דף יומי: יומא דף ע״א נלמד ב־22.11.2028 · נלמד לאחרונה ב־21.6.2021 · הדף היומי היום
על העמוד הזה
תלמוד בבלי יומא ע״א ע״א, מתוך מסכת יומא. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו רש״י ובן יהוידע ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש וחידושי הריטב״א ותוספות ורא״ש ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.