חידושי הריטב״א על מסכת יומא דף נ״ט עמוד ב

עד כאן לא פליגי אלא מדרבנן אבל מדאורייתא אין מועלין בהם. פרש״י ז״ל עד כאן לא פליגי אלא מדרבנן דמאן דאמר מועלין בדמים מדרבנן קאמר לשלם קרן אבל מדאורייתא להוסיף חומש לא. ע״כ. ונראה מדבריו ז״ל שאין תוספת חומש בכל מעילה דרבנן וכן עיקר ואיכא למידק דהכא ובכמה דוכתי אשכחן מעילה דרבנן. ואילו בריש מעילה (דף ב') פרכי׳ בהדיא גבי הא דאמרי׳ קדשי קדשים ששחטן בדרום שיש בהם מעילה מדרבנן. ומי איכא מעילה מדרבנן. ומשנינן אין דאמר עולא אמר רבי יוחנן קדשים שמתו יצאו ידי מעילה דבר תורה. וכן במסכת תמו׳ בפ״ב (דף ל״ב) גבי המקדיש עולה לבדק הבית ומי איכא מעילה מדרבנן. ומשני ראוי למעול בה שתי מעילות קאמר תירצו בתוספות דודאי פשיטא ליה לתלמודא שיש הרבה מעילות מדרבנן והתם במעילה הכי פרכי׳ מי איכא מעילה מדרבנן בכי הא דהוי להו קדשים שמתו דהא אמרינן התם דקדשים ששחטן בדרום כמאן דחנקינהו דמי ולהכי משנינן דאין ה״נ דאפילו בכי הא איתא מעילה בדרבנן כדאמ׳ עולא אמר רבי יוחנן וכו׳ והא דמייתינן התם הנהנה מן החטאת כשהיא מתה מעל מעל מדרבנן קאמר דהא חטאות המתות אין בהן מעילה דאורייתא וההיא דפרק בתרא דתמורה אתמהי׳ עלה משום דאית בה מעילה מדאורייתא ולהכי פרכי׳ היכי תקינו רבנן בה מעילה כיון דהא אית בה מעילה מדאוריות׳ מדין עולה שהיתה כבר. ופרקינן דאין הכי נמי וראוי לשתי מעילות קאמר אחת משום עולה ואחת משום בדק הבית מדרבנן:

אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו. הקשו בתוספות מהיכא אתא לן הא דאי משום דהוי תרומת הדשן ועגלה ערופה שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין או משום דכתיב ושמו הערופה לא משמע לפום סוגיין דמהתם תיתי לן. דהא הדר פרכי׳ והרי תרומת הדשן וכו'. ואמרינן טעמא דשני כתובין הבאין כאחד. וטעמא דתרי מיעוטי כתיבי. ור״י ז״ל פי׳ דנפקא לן מחטאות המתות דדרשינן בת״כ שאין מועלין בהן כיון שאין ראויין למצו׳ והכי נמי כל דבר שנעשית מצותו אין מועלין בו. ורש״י ז״ל פי׳ דטעמא משום דבמעילה כתיב מקדשי ה׳ וכיון שכבר נעשי׳ מצותו לא קרי׳ ביה מקדשי השם ונכון היא. עוד הקשו בתוספות מאי האי דמשני אין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו וכו'. אדרבה אימא לאידך גיסא אין לך דבר שלא נעשית מצותו ואין מועלין בו. ואנו אומרים דלפני כפרה אין מועלין בו וכל היכא (איכא) דאיכא למדרש לקולא ולחומרא לחומרא דרשינן ותירצו דהא איכא שלמים שלא נעשית מצותן ואינן בני מעילה כדאיתא במעילה. ובפ״ב דראש השנה ובכמה דוכתי ואי נמי עגלה ערופה שאינה אסורה עד שתרד לנחל איתן או עד שתערף למ״ד עריפתה אוסרתה:

והרי תרומת הדשן. פרש״י ז״ל שנעשית מצותו ומועלין בו: