חידושי הריטב״א על מסכת יומא דף י״ח עמוד א

לרבנן דאמר נכנס נוטל שש ויוצא שש. פי׳ וכהן גדול חולק עם כל אחד מהן שכר הגפת דלתות פי׳ ולא חשיבי ממנין החלוקה כלל וכאלו אין באין לחלוקה אלא עשר חלות בלבד. רבא אמר כולה ר׳ היא וא״ת והא מדסיפא ר׳ רישא לאו ר'. י״ל דהכי קאמר שר׳ אומר לעולם חמש. הא דאיתא משמר המתעכב פירוש המתעכב מרצונו מפני כבוד השבת או כבוד הרגל כגון שהרגל בשני בשבת ורצה להקדים לבא לרגל מערב שבת ואע״פ שהיה אפשר לו לבא באחד בשבת אי נמי שעבר הרגל בחמישי בשבת והיה אפשר לו למשמר ללכת לביתו בששי בשבת ולא רצה דכל כי האי גוונא נותנין לאותן משמרות המתעכבות שתי הלחם מלחם הפנים בין שהם מרובים או מועטים והשאר מתחלק למשמרה הנכנסת ולמשמרה היוצאה מה שאין כן בשבת שבתוך הרגל או בשבת הסמוכה ליום טוב מלפניה או מלאחריה שכל המשמרות שוות בלחם הפנים וכדאי׳ התם אי איכא משמרה מתעכבת משמונה הוא דבעי למשקל פי׳ דהא משמר המתעכב שקיל שתי לחם ושכר הגפת דלתות שתי הלחם פשו להו שמנה שקיל כהן גדול ארבע ומשמרה הנכנסת והיוצאה ארבע. ליכא משמר המתעכב דהיינו כל שאר שבתות השנה מעשר בעי למשקל שקיל חמש ושתי המשמרות חמש. וש״מ דמקמי דלישקלו משמרות חלקם פליג כהן אתרוייהו כחדא ושקיל פלגא כולהו דאי לא לבתר דשקיל כל משמרה חמש חלות היכי יהיב ליה תרתי ופלגא דהא לאו אורח ארעא למשקל כהן גדול פלגא אלא ודאי כדאמרן והא דאמרי׳ לעיל משמר׳ הנכנסת נוטל שש והיוצאת שש חשבי׳ מאי דנפיל לכל חדא וחדא מקמי דלישקיל כהן גדול חולקיה:

אי הכי מאי ר׳ אומר לעולם חמש ואסיקנא בקשיא. פי׳ דקשיא כל דהוא דמ״מ הא איכא למימר דהאי תנא אחרינא הוא דנסיב לה אליבא דר׳ וסבירא ליה דליכא שכר הגפת דלתות א״נ חד תנא הוא ואליבא דר׳ וקתני כי פעמים נוטל חמש ופעמים נוטל ארבע מפני המשמר המתעכב ולמה נוטל מחצה משלם שר׳ אומר לעולם נוטל חמש כל היכא דליכא משמר המתעכב.

תרקבא דדינרי עיילה ליה מרים בת ביתוס לינאי מלכא. פי׳ אין זה ינאי מלכא שבפ׳ האומר דקדושין שהיה ממלכי חשמונאי כי אותו ינאי הוא עצמו היה כהן ולא נתן כהונתו לאחרים אלא תרי ינאי הוו:

על דאוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי ואיכא דקשיא ליה דהכא משמע שזה לא היה כשר ואלו בפ׳ שני דב״ב קתני שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל ויש לתרץ כי אחרי כן הכשיר עצמו ואחרים תירצו דתרי יהושע בן גמלא והכא גרסי׳ ליהושע בן גמלא עוד י״ל דחסיד וכשר היה אלא שהיה שם כהן אחר שהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין ובעושר או באחד מהן.

זב תולין לו במאכל. פי׳ בראיה שניה ושלישית שבודקין אותו בשבעה דרכים שלא תהא ראיה באונס דמבשרו אמר רחמנא ולא מחמת אונסו לאפוקי ראיה ראשונה שאינה אלא כקרי בעלמא לטומאת ערב דלא בעיא בדיקה: אין מאכילין אותו פי׳ בין ראיה לראיה שהוא חושש שמא יגמור ראיותיו: