א׳
במשנה המעובה כמין בית אע"פ שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה. הפוס' הביאו הירושלמי הד"א צריכין הכוכבים נראין מתוכה רל"א בכוכבי חמה שנו ופי' בו דמלשון כשרה קדייק דמשמעה בדיעבד וכתב הגר"א ז"ל בסי' תרל"א סק"ג וצ"ל מ"ש ת"ר אין כו' (היא גי' הרא"ש) אפי' לכתחלה וצ"ל דתני אגב סיפא לישנא דכשרה דהוא לשון דיעבד ודוחק ול"נ דגם רישא דברייתא בדוקא קתני לישנא דדיעבד אבל היינו אליבא דב"ש (דרישא אשמעינן מה דכשר לכ"ע כמבואר) דגזרו אטו כוכבי חמה דאפי' דיעבד פסול אבל לב"ה דאפי' בכוכבי חמה מכשרי דיעבד בכוכבי לילה שרו אפי' לכתחלה אולם מדברי הר"ן למדתי דדיוקא דהירושלמי איננו מלשון כשרה דהרבה מצינו לשון זה אפי' בלכתחילה (עי' סוגיא דריש חולין) אלא דלישנא דמתניתין קשיתיה דודאי בית מעובה ביותר דלא די שאין כוכבי חמה נראין אלא אפי' גשמים אין מנטפין (ועי' ריש מכלתין בתד"ה כי עביד וצ"ע) וא"כ כיון ששנה תחלה כמין בית (שזה כולל יותר) מאי קאמר תו אע"פ שאה"כ כו' להכי דייק הירושלמי דאין כשר אלא דיעבד לכן קאמר שפיר אע"פ כו' שאינה מעובה כ"כ אינה כשרה ג"כ אלא בדיעבד וכה"ג פרש"י בגיטין (פו רע"ב) ובקדושין רפ"ג בגמרא וברישא דברייתא ל"ג המעובה כו' אע"פ כו'. אלא כגי' הרא"ש ונכון בס"ד: