חידושי הריטב״א על מסכת סוכה דף ט״ו עמוד ב

רבא אמר אפילו תימא בשאינו מעדיף כיון שמניח מקום יוצא ונכנס שמקומו מרובה משיעורו בהכי סגי דאנן ממלינן כל אותו הריוח מסכך כשר שאם היו הפסולים שתי נותן הכשר ערב ואם היו הפסולים ערב נותן הכשר שתי ונמצא מסתכך כל הריוח לגמרי מסכך כשר ויהא רבה על הפסול שמקום הדבר שיצא ונכנס בו גדול ממנו ואנו כבר הנחנו ריוח שיכול להכנס ולצאת בו הסכך הפסול ורי״ף ז״ל לא הביא האי שקל׳‎ וטרי׳‎ כלל וכתב בעל המאור שלא היה צריך לכתבה דאליבא דרב הונא הוא דאתמר ולית הלכתא כותי׳‎ אלא כרב פפא ולא דקדק כל הצורך דהא אפי׳‎ לרב פפא כיון דבעי במתניתין סכך כשר כפסול מיהת אם אין מקום הריוח אלא כמקום הפסול עדיין יש להקשות כדאקשינן בגמרא דהא א״א לצמצם שיהא הריוח מתמלא ונמצא הסכך הכשר מועט מן הפסול ואנו צריכין להעמיד על כרחנו ביוצא ונכנס או שאם היו שתי נותנן ערב כאוקמתא דרבא מיהו לא בעינן מעדיף כדי שיהא הסכך מרובה מן הפסול דההיא לר״ה הוא דוק ותשכח:

לימא מסייע ליה לרב טביומי כו׳‎. ואידחייא לה דמתניתין לאו סייעתיה מיהו קי״ל כוותיה דסככה בכלים דלא מיטמו כיון דאתו משיירי כלים דמטמו פסולה דבהא אפילו לרב דלית ליה גזירת כלים מודה דגזרינן וכיון שכן מתניתין כפשטה בכל ארוכות המטה אף על גב דלא מקבלי טומאה אתי משיירי טומאה ולא בעינן לאוקמה בארוכה ושתי כרעים דמקבלי טומאה וקצרה ושתי כרעים כמטה שלימה דחזו למסמכה אגודא ולמשדי אשלי כלומר שמסרגין ממנה לכותל והוי כשלימה כדפירש רש״י ז״ל: