תלמוד בבלי - מסכת שבועות · דף כ״ד עמוד א
7 קטעים. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.
שבועות · דף כ״ד עמוד א
א׳
באיסור הבא מאליו באיסור הבא על ידי עצמו לא אמרינן
ב׳
בשלמא לריש לקיש משום הכי קא פטר רבי שמעון דתניא רבי שמעון אומר כל שהוא למכות ולא אמרו כזית אלא לקרבן אלא לרבי יוחנן מאי טעמא דרבי שמעון דפטר
ג׳
מידי הוא טעמא אלא משום איסור כולל רבי שמעון לטעמיה דלית ליה איסור כולל דתניא רבי שמעון אומר האוכל נבילה ביוה"כ פטור
ד׳
בשלמא לריש לקיש משכחת לה בלאו והן אלא לר' יוחנן בשלמא לאו משכחת לה אלא הן היכי משכחת לה
ה׳
אלא כדרבא דאמר רבא שבועה שלא אוכל ואכל עפר פטור
ו׳
אמר רב מרי אף אנן נמי תנינא קונם אשתי נהנית לי אם אכלתי היום ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים הרי אשתו אסורה לו
ז׳
הכי השתא התם כיון דמעיקרא אכל והדר אשתבע ליה
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0. he.wikisource.org
על העמוד הזה
תלמוד בבלי שבועות כ״ד ע״א, מתוך מסכת שבועות. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית.
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0