א׳
בגמרא וכ"ת דלית ביה ד' על ד' והאמר רב יהודא אמר ר"ח ופירש"י בד"ה ר"מ סבר כו' וסתם מתני ר"מ. ולכאורה יש לתמוה דאמאי איצטריך לאתויי הך מימרא דר"מ ופלוגתא דר"מ ורבנן ות"ל דבלא"ה א"א לאוקמי בדלית ביה ד' דא"כ קשיא סיפא למטה מעשרה אמאי כזורק בארץ הא לית ביה ד' כמו שהקשו בתוספות על פירש"י ומה שתירצו דהוצרך רש"י לפרש דקושיית הגמרא משום דסתם מתני' ר"מ מדלא פריך הש"ס בהדיא מבבא דסיפא ולענ"ד אכתי קשיא במ"ע על סוגית הש"ס גופא כדפרישית. ולענד"נ ליישב דוודאי מבבא דסיפא לא מצינו למידק מידי מרישא אסיפא דאכתי מצינו לאוקמי מתני' בחור דלית ביה ד' וכיון דלית ביה ד' לא הוי רה"י כלל ומש"ה זרק למעלה מיו"ד הוי כזורק באויר דלא הוי לא רה"ר ולא רה"י דאין רה"ר למעלה מיו"ד ואין רה"י בפחות מיו"ד ואפ"ה הוי אתי שפיר בבא דסיפא דקתני למטה מיו"ד כזורק בארץ ואע"ג דאין כאן עקירה והנחה ממקום ד' מ"מ הוי מצי ר"י לאוקמי מתני' כהנך תנאי דלא בעי הנחה על גבי מקום ד' כדמשמע לעיל בשמעתין דמעיקרא הוי ס"ד דמתני דריש מכילתין סברה הכי. ולפ"ז אי ס"ד דסבר ר"י חורי ר"ה כר"ה דמי שפיר הוי מצי לאוקמי מתני' בהכי כתנאי ולא הוי צריך לאוקמי בדוחקא דאיירי דוקא בדבילה שמינה מש"ה מייתי בגמרא מימרא דר"ח דאפילו לשויא רה"י מחייב ר"מ בחור כל שהוא דבכל ענין ס"ל דחוקקין להשלים וכיון דסתם מתני' ר"מ היא משו"ה לא מצי לאוקמי ר"י מתני' כר"מ ואיצטריך לאוקמי בדבילה שמינה ולעולם מצינן למימר דר"י סבר חורי רה"י כר"ה דמי כנ"ל נכון: