חידושי הר״ן על מסכת שבת דף ס״ה עמוד ב

26 קטעים. לדף הגמרא עצמו

א׳
גמ' כלי מיקר. שמביאין קרה כגון זכוכית:
ב׳
ואף שלמה אמר. בחכמתו שכרסו של מת נופחת ונבקעת:
ג׳
זה חוט השדרה. שהוא כמין חבל ולבן ככסף:
ד׳
זו האמה. שהוא מעין של תולדה כמו גולות מים:
ה׳
זה פרש. גלגל לשון גלל:
ו׳
אל הבור. שנופל לתוך פיו:
ז׳
מתני' אין מעמצין את עיניו בשבת. אפי' לאחר יציאת נפש דמזיז בו אבר:
ח׳
גמ' וחתכם. לשון וחייתכם:
ט׳
אריא אבי תרי לא נפיל. להרגן דכתיב וחתכם תרי וכתיב על כל חית השדה אפילו ארי:
י׳
כדרמי בר אבין. דנקנסה עליהן מיתה ונדמין כבהמה:
י״א
עשה צדקה עד שאתה מוצא. למי לעשות:
י״ב
ומצוי לך. הממון:
י״ג
ויש בידך לעשות. קודם שתמות:
י״ד
ונתן לך רחמים. שתרחם על הבריות:
ט״ו
מהספדו של אדם ניכר. שאם היה אדם כשר הכל בוכין עליו ומספרים שבחו:
ט״ז
אחים הספדאי. התאמץ בהספד שלי שיתחממו ויכמרו רחמי העומדים ויבכו:
י״ז
דהתם קאימנא. ואשמע איך תתחמם אלמא אצטריכא ליה לאזהורי וכיון דרב גברא רבה ובן העולם הבא הוא למה ליה לאזהורי הא אמרת מהספדו של אדם ניכר:
י״ח
הא דחממי ליה ואחים. לעולם חמומי בעי ומיהו לחסיד כי מחממי בהספידא מתחממי ובכו כולהו ולמי שאינו חסיד כל כך מחממי ליה ולא אחים:
י״ט
דסני ליה כולהו פומבדיתאי. משום דמוכח להו במילי דשמיא:
כ׳
ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך וגו'. מאחרי מטתך כשתמות תשמע אם יאמרו זה הדרך שהלך לכו בה:
כ״א
נוחה הימנו. דעתם נוחה עליהם ממה ששומעין עליו ורואין בו:
כ״ב
בגדיך לבנים. נשמתך נקיה וטהורה:
כ״ג
סליקו להו שואל מי
כ״ד
שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לנכרי. מבעוד יום:
כ״ה
ואם אין וכו'. הא יש עמו נכרי עדיף כדמפרש בגמרא:
כ״ו
לחצר החיצונה. של עיר שהוא מקום המשתמר וכשבא לפרוק מן החמור נוטל בידיו מעליו כלים הניטלין בשבת ושאין ניטלין מתיר את החבלים של אוכף שהן קשורין בו והשקין נופלין:
מהדורת וילנא, נחלת הכלל