וגיגית סדוקה מונחת על גביו - והמת מוטל בהילקטי תחת הגיגית [כנגד] הסדק ולפני מות המת פקקו בשבת המאור בטפיח שמא אין בסדק הגיגית פותח טפח ונמצא המת מוטל באהל שאין לו מקום לצאת דרך מעלה וחור שבין שני בתים מכניס את הטומאה לצד שני במלא אגרוף לפיכך סתמוהו בכלי חרס וגבו כנגד ההילקט וכלי חרס אינו מטמא מגבו וחוצץ: וקשרו מקידה - שהיא רחבה טפח: בגמי לידע - אם תכנס בסדק הגיגית ובמסכת אהלות (פ"י) שנינו (דאין) חילוק בארובה שבתוך הבית וטומאה מקצתה כנגד ארובה ומקצתה בתוך הבית בין יש בארובה פותח טפח לאין בארובה פותח טפח ואני לא יכולתי להבין בו ולהכי נקט גמי שראוי למאכל בהמה ולא מיבטל ליה להיות קשר של קיימא דמנתק כשיבש:
ב׳
באוונא - בגיגית מלאה מים: מתעסק - שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא:
רש״י · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
רש״ש · דף קנ״ז עמוד ב
א׳
רש"י ד"ה בגמי (בסופו). דמנתק כשיבש. ברע"ב ליתא ונ"ל דחסר כאן מלת ועוד והוא טעם נוסף להיותו קשר שאינו של קיימא] :
באוונא דמיא - אמבטי של מים וכך פירש בערוך: מדידה דמצוה דלאו דמצוה מי אמור כו' - בפקיקה לא בעינן של מצוה כדפירש' לעיל בשילהי כל הכלים (שבת דף קכו:) אלא דווקא במדידה בעינן של מצוה:
כל אחד מהם ארוך מכדי להיכנס לעמוד הזה, ולכן הוא מוצג בעמוד משלו.
דף יומי: שבת דף קנ״ז נלמד ב־12.1.2028 · נלמד לאחרונה ב־10.8.2020 · הדף היומי היום
על העמוד הזה
תלמוד בבלי שבת קנ״ז ע״ב, מתוך מסכת שבת. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו רש״י ובן יהוידע ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש ורא״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.
