א׳
אָמַר לְהוּ: שְׁפִּילִית לְסֵיפֵיהּ דְּסִפְרָא. יש להקשות למה הוצרך לומר שראה דברים אלו בסוף הספר, דמאי נפקא מינה אם היה בשלישי או ברביע או באמצע? וסגי לומר אחר אותם הדברים ראיתי דברים אלו. ונראה לי בס"ד על פי מה שכתב מהרש"א ז"ל שהם לא נתנו לו השרגא והחמרא אלא רק הראו לו אותם לו, ואמרו לו שבגמר הדין שיתקבל הדין על בעלי דין אז ינתן לו השחד הנזכר עיין שם. ולכן ביום השני לא רצה שיתארך הענין בדין ודברים שבין רבן גמליאל ובין אחותו, אלא רצה לפסוק הענין בו ביום כדי שיקבל השוחד, וחש פן היא תשיב לו עיין עוד בזה היום בספר ההוא שמא תמצא אחר חזרה זו חזרה אחרת שהיא לזכותי, לכך אמר להם שְׁפִּילִית לְסֵיפֵיהּ דְּסִפְרָא ולא נשאר בו עוד דברים לעיין בהם וזהו סוף דבר.