תלמוד בבלי - מסכת פסחים · דף ח׳ עמוד א

מפני שאור הנר יפה לבדיקה - לקמיה מפרש מאי מעליותא מאבוקה:

לאורה נבדקת - לאור שלה נבדקת ואין צריך להביא לה אור הנר בלילה אלא בודקה ביום:

ודהיכא - באיזה מקום בחדר לא סגיא לה לאור הארובה: אי נימא להדי ארובה - נגד החור ממש אמאי לא היינו אכסדרה: לצדדין - של חור:

ונוגה - של עתיד לצדיקים כאור של שבעת ימי בראשית יהיה: קרנים - מלשון כי קרן עור פניו (שמות לד) וזהרורין מיד הקב"ה לו לצדיק מזיו של הקב"ה ילכו זהרורין להקרין פני הצדיקים ולא יהיה אורם שוה לאורו אלא כנר בפני האבוקה:

אורו לאחריו - ואדם האוחזו לפניו הוא בודק הלכך אין יפה לבדיקה: בעית - מתיירא שלא יבעיר את הבית ואין לבו על הבדיקה יפה: האי משיך נהוריה - אור הנר נמשך ומאריך במקומו ואינו דולק בקפיצות אלא נח במקום אחד: מיקטף איקטופי - נפסק וקופץ תמיד לשון הקוטפים מלוח (איוב ל):

כל לאיתויי מאי - דלא תנא מקום שמכניסין בו כו': חורי - שבכותל: העליונים והתחתונים - הגבוהים יותר מדאי והנמוכים יותר מדאי ואין נוחין להשתמש אין צריך לבדוק: וגג היציע - אע"פ שהוא נמוך הואיל ומשופע אין צריך לבדוק אבל שאר גגין שלהן לא היו משופעין: יציע - אנפרי"ץ: גג המגדל - משטיי"ר של עץ שנותנים לתוכו כלים ואוכלים תוכו צריך בדיקה ולא גגו: ורפת בקר - שאם היה שם חמץ הבהמות אכלוהו: ולולין - מקום דירת תרנגולין: ומתבן - בית התבן דמה דרכו של חמץ שם וכן אוצרות יין ושמן: החולקת - מעמידין אותה במקום מחיצה לחלק תשמישי הבית ואורחא דמילתא נקט: ומפסקת - יש הפסק בין שוליה לקרקע כגון שרגליה גבוהים למטה:

עד מקום שידו מגעת - כגון שהכותל עב הרבה: ומפסקת - יש אויר בין שוליה לעצים:

קשיא חורין אחורין - דקא תנא הכא חורין צריכין בדיקה:

הא - דקתני לעיל אין צריכין בעילאי ותתאי שאין נוחה תשמישתן כדקתני בהדיא והא באמצעי שנוחים להשתמש: דמדליא - שגבוהה הרבה ויש אויר תחתיה הרבה נוחה תשמישתה: דמיתתאי - אף על פי שיש קצת אויר אין נוחה תשמישתה:

במסתפק - אוצר שמסתפק הימנו יין לשולחנו צריך בדיקה פעמים שהשמש נכנס להביא יין כשהוא כלה על השולחן ופתו בידו:

יש קבע לאכילה - יודע הוא כמה שמן צריך לכך וכך בני אדם ומביאו קודם סעודה ואין צריך לעמוד מן השלחן ולהביא אבל יין אין קבע לשתיה פעמים ששתיית סעודה מרובה משל אתמול ואין השמש בקי בדבר:

עשו אוצרות שכר בבבל - להצריך בדיקה במסתפק כאוצרות יין בארץ ישראל דכיון דרגילין בו אין קבע לשתייתו:

הא ברברבי - אין צריך בדיקה שיש להם קבע ואומד ואין צריך לעמוד ולהביא באמצע הסעודה: זוטרי - אין להם קבע ואומד וצריך לעמוד ולהביא:

בי מלחי - בית המלח: ובי קירי - שעוה צריך בדיקה לפי שעומד מתוך הסעודה להביא מלח ונרות:

דנפל - אם נפל הבנין אין מחייבין אותו לבדוק את גל אבנים אלא למראית העין אבל לא להכניס ידו ביניהן ומתחלה כשהיה הכותל קיים נשתמש בחוריו ועכשיו נפל ויש שם סכנת עקרבים שדרכן לימצא באשפות ובגלין:

בשאין הכלב יכול לחפש אחריו - הכי מפרש לה ר"ש בפ"ב ותניא כמה חפישת הכלב שלשה טפחים:

שמא תאבד לו מחט - קודם לכן ואתי השתא לעיוני בתרה וכיון דמתכוין אף למחט לאו שליח מצוה הוא וניזוק:

וכה"ג - דמתכוין למצוה ולצרכו לאו שליח מצוה הוא בתמיה:

בפירש"י בד"ה לאורה נבדקת וא"צ להביא לה אור הנר אלא בודק ביום עכ"ל. לכאורה ל' א"צ להביא אור הנר אינו מדוקדק שאם רצונו לומר שא"צ לבדוק בליל י"ד ורשאי להמתין עד יום י"ד הו"ל לפ' כן בהדיא. ועוד דל' רבא גופא לא משמע הכי ואף במאי דקאמר דאור אכסדרה הוי בדיקה אכתי לא ידענא שא"צ לבדוק בליל י"ד בשעה שבני אדם מצויים ואפילו את"ל דכיון דאור אכסדרא עדיף טפי מאור הנר תו לא משכחינן להקל משום טעמא דבני אדם מצויים אכתי עיקר הדין חסר מדברי רבא לכך נראה דכוונת רש"י לפ' דברי רבא במאי שאמר אכסדרה לאורה נבדקת היינו במה שנבדקת ביום י"ג וא"צ להמתין עד הלילה כדי להביא נר ואפילו לשיטת הסוברים דבדיקה דיום י"ג אפילו לאור הנר לא מהני היינו משום דשרגא בטיהרא לא מהני אפ"ה באכסדרה שאורה רב רשאי לבדוק בי"ג משום דאיכא תרתי למעליותא וזריז נקרא כנ"ל בכוונת רש"י ובחנם האריך הפ"ח והשיג על דבריו:

גירסת הרי"ט ז"ל והגג והיציע ולא גרסינן גג היציע דשאר גגות נמי אין צריכות בדיקה שעורבים מצויין שם: ואסיקנא אוצרות יין צריכין בדיקה במסתפק מהן והשתא בזמן הזה אפי' העומדים למכירה למסתפק דמי שהרי סועדין שם בשעת מכירה. גם זה לו ז"ל: ואוצרות שמן אסיקנא שאין צריך בדיקה והר"ם במז"ל שפסק שצריכין בדיקה יש שנהגו (נ"ל דצ"ל שהקשו, המעתיק) עליו וכתב הרי"ט ז"ל דנראין דברים שכתבנו ז"ל כתב בשהוא להדלקה (נ"ל דצ"ל דברים שכתב הוא ז"ל בשהוא להדלקה, המעתיק) והוי ליה כבי קירי וצריך בדיקה. ובתוס' כתבו שצריך בדיקה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ופירושו כי בשהיו מעברין את השנה עושין שם סעודות. וכתב הרי"ט ומכאן סומכין לבדוק בזמן הזה בבתי כנסיות מפני שהנערי' אוכלים שם לפעמים: וחצר אינה צריכה בדיקה פי' הוא ז"ל דוקא מלוסה של חצר אבל חורי הכותלים צריכין בדיקה וכן פי' הר"מ במז"ל:

מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת - פרש"י דלענין תחתיה מיירי וקשה דלפי' לא ה"ל למימר החולקת אלא מפסקת ותו לא אלא י"ל חולקת בתוך הבית ומפסקת היינו שמונחת באמצע הבית וחולקת היינו שמגעת מכותל לכותל ואינו יכול לעבור מצד אחר אלא על גבי המטה או ישוח ויעבור תחתיה וקאמר דאין צריך בדיקה לצד הפנימי וכן משמע בירושל' ובתוספתא דקאמר רשב"ג אומר מטה שהיא חוצצת החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים מונחים תחתיה בודק צד החיצון ואינו בודק צד הפנימי ומתוך הירושלמי משמע דברייתא דקתני בה עצים ואבנים גרס אין צריך בדיקה והא דלא משני הכא שיש עצים ואבנים משום דלא משמע ליה שבשביל כך אין צריך בדיקה [אלא] משום דאין דרך לשוח ולעבור תחת המטה ומשני הא דמידליא התם צריך בדיקה לפי שרגליה גבוהין ויכול לעבור תחתיה בלא שחייה אי נמי במידליא א"צ דלא ניחא לעלות על גבה ולעבור וי"ס דגרסי אין צריך בקמייתא ובבתרייתא צריך ולפי גירסא זו נקט עצים ואבנים סדורים תחתיה לרבותא ור"ח גרס בתרוייהו אין צריך ופריך מהא דבקמייתא לא בעינן עצים סדורים ובבתרייתא בעינן:

הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו - ולכך אינו פטור אלא מפני הסכנה והא דמשמע גבי מפולת דאם הכלב יכול לחפש אינו כמבוער וצריך לבערו ולא מיפטר מפני סכנת עקרב אור"י שאני התם דודאי איכא חמץ הטריחוהו חכמים להשכיר פועלים במרא וחצינא אבל הכא שאין החמץ ידוע לא הטריחוהו: