פני יהושע על מסכת פסחים דף נ״ח עמוד ב

בתוס' העולה עולה ראשונה תימא דבזבחים פרק כל התדיר כו' עכ"ל. עיין בלשון התוספות שם פרק הנזכר באריכות ופרק התכלת דף מ"ט האריכו יותר ועי' ג"כ בתוס' ישנים בפ' אמר להם הממונה ובספר משנה למלך בהלכות תמידין האריך בכל זה בתכלית אריכו' ע"ש מיהו במ"ש התוספות כאן ובכמה דוכתין דהא דאיצטריך תרי קראי למוספין ולנדרים ולנדבות היינו משום דתרווייהו צריכי יש לי לדקדק דהא בכולה תלמודא משמע דלאו בקדשים לחוד אמרינן דתדיר קודם לשאינו תדיר אלא ה"ה לכל מילי וא"כ ע"כ היינו משום דגילוי מילתא בעלמא הוא דאל"כ היאך ילפינן חולין מקדשים ולפ"ז לא שייך לומר דתרווייהו צריכי דאדרבה השתא דכתיבי תרתי קראי ה"ל כמו ב' כתובים ואין מלמדין וצ"ע ואין להאריך כאן יותר כיון דבלא"ה משני התוס' שינוי' אחרינא דחד לשחיטה וחד להקטרה:

בא"ד אך קשה אמאי איצטריך העולה בלבד תיפוק ליה דתמיד קודם למוספין ובתמיד כתב בבוקר כו' ולמאי דאמרינן בהתכלת כו' א"ש הא דאמרי בריש עירובין כו' עכ"ל נראה מבואר דהנך תרי קושיות שהקשו תוס' נמשן דווקא לתירוצם השני שכתבו דהאי קרא דהעולה ומלבד תרוייהו לענין מוספין איירי וחד לשחיטה וחד להקטרה וא"כ לפ"ז הא דאמרינן בהתכלת דליכא עיכובא בהקדימה היינו בין בשחיטה ובין בהקטרה וא"כ קשיא להו שפיר האי דבבוקר והאי דשלמים ששוחטין משא"כ לתירוצם ראשון דהנך קראי דהעולה ומלבד היינו חד למוספין וחד לנדרים ונדבות וצריכא דלפ"ז מצינן למימר דכולהו לענין הקדמה דהקטרה איירי ולא לענין שחיטה ולא שייכי הנך קושיות כלל מיהו בתוס' פר' התכלת וכן ביומא כתבו תירוצים אחרים אהנך קושיות ע"ש: