תלמוד בבלי - מסכת פסחים · דף קי״א עמוד א

חוץ ממים - מזוגים כגון קרירי בחמימי וחמימי בקרירי דמיא לא מזיגא היא ואם היה שותה בתחלה יין אין אלו מצטרפות לו: ולא אמרן - מים מזוגין אין מצטרפין ליין מזוג:

ארבעה דברים - כולן משום רוח רעה:

אלא דלא הוי ד' אמות - דלא שביק רווחא [לשידא] לעבור בין דקל לכותל משום הכי מזקא ליה: אלא דליכא דירכא אחרינא - שתהא שידא יכולה להלך בו דעכשיו זה בא בגבולה והפסיד דרכה ואהכי מזקא ליה:

דלא אפסקינהו בעפרא - שלא פיזר עליהן עפר:

גמוד מסאני - נתכווץ המנעלין: וצוו כרעיה - ויבשו רגליו:

אין ממצעין - לא יעברו בין שני אנשים: ואין מתמצעין - לא יעבור איש אחד בין ב' כלבים בין שתי נשים בין שתי דקלים:

נפתח באל ונסיים באל - אל מוציאם ממצרים (במדבר כ״ג:כ״ב) כי לא נחש ביעקב וגו' עד מה פעל אל:

נפתח בלא ונסיים בלא - לא איש אל עד לא יקימנו (שם):

הורגת אחד מהן - שמזקתן במה שעברה ביניהן:

אגרא אזלת אוסייא בלוסייא - אותן שדים שאתם מתעסקות בהן: מתקטלי בחיק קבל - כבר הן הרוגים בחיצים: חיק קבל - אר"ק בלישטר"א כמו ומחי קבלו יתן [בחומותיך] (בחרבותיו) (יחזקאל כ״ו:ט׳) מפי המורה הגמ' ומקרא אשר שמע מפי רבו:

דקל יחידי - שאין דקל אחר סמוך לו אבל כשיש דקל אחר מסתלקת השידא לדקל האחר ואינה מזיקתו:

בחצר - שהמקום צר ואין לה דרך לנטות ימין ושמאל ושורה עליו ומזיקתו:

אִם תְּחִלַּת נִדָּה הִיא הוֹרֶגֶת אֶחָד מֵהֶם. פירוש אם נזדמן אותה שעה שם איזה מזיק מן השדים בעת שעברה אשה בין תרי גברי אז אותו מזיק יזיק את אחד מאלו והורגת רוצה לומר מזקת שתהיה סיבה שינזק אחד מהם אבל אם לא נמצא אותה שעה מזיק עומד לא יהיה מזה נזק.מיהו דע כי הדבר פשוט דכל דברים אלו לא נאמרו אלא בזמן קדמון שהיו השדים והמזיקין מצויים הרבה והיו מינים ממינים שונים ועתה נחלשה הסיטרא אחרא נתמעטו אלו גם כן, ורק לכתחילה טוב לחוש ליזהר בזה.

תוס' ד"ה נפתח כו'. ואף על גב דאסור להתרפאות בד"ת. שבועות טו ע"ב:

גמרא מתקטלא בחץ קבל. כצ"ל וכ"ה בע"י וכ"נ מפירוש רשב"ם ויתכן לפרש דחץ שם שד כדאמרינן במ"ר נשא פי"ב מחץ יעוף יומם אר"ב יש מזיק שהוא פורח באויר כעוף וקושט כחץ ונישנה גם כן בפ' תצא ומדכתיב יעוף יומם מכלל דאיכא נמי חץ לילה דומיא (דלקמן ע"ב) תרי קיטבי הוי חד מקמי טיהרא וחד מבתר טיהרא כו' דבתר טיהרא קטב ישוד צהרים שמיה וקבל הוא לשון חשך:

גמ' מאן דפגע באיתתא בעידנא דסלקא מט"מ כו'. בציון הגרי"פ לתוספות ב"מ נ"ד ט"ס וצ"ל פ"ד ועיין (לעיל קי) בתד"ה האי:

נפתח באל - פי' רשב"ם אל מוציאם ממצרים ונפתח בלא לא איש אל ויכזב ואע"ג דאסור להתרפאות בדברי תורה להגן שרי והא דאמרי' בפ' במה אשה (שבת דף סז.) לאישתא צמירתא לישקול סכינא וכו' ולימא ויאמר משה אסורה נא ואראה וגו' משום סכנה שרי ור"ח פי' נפתח באל לימא הכי אל אלהים ה' הצילנו מכל רע ומכל נזק אשר בידך כח וגבורה כי אתה אל ונפתח בלא לא תטשני אלהי ולא תעזבני שמרני כאישון בת עין טרם אקרא תענני ואל תאמר לא:

אם תחלת נדה היא הורגת - יש מפרש אם עושה להן כישוף: