א׳
מאן תנא - להך ברייתא דקתני אע"ג דדברים הטעונין ברכה לאחריהן צריך לברך רבי יהודה היא:
תלמוד בבלי - מסכת פסחים · דף ק״ב עמוד א
8 קטעי גמרא, ולצידם רש״י וגליון הש״ס ופסקי תוספות וחידושי רבי עקיבא איגר וחידושי הר״ן ורש״ש וחידושי הריטב״א ורא״ש ותוספות לפי מהדורת וילנא. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.
פסחים · דף ק״ב עמוד א
א׳
מאן תנא עקירות
ב׳
רבי יהודה דתניא חברים שהיו מסובין ועקרו רגליהם לילך לבית הכנסת או לבית המדרש כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בזמן שהניחו. שם מקצת חברים אבל לא הניחו שם מקצת חברים כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה
ג׳
אלא טעמא דבדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן דכשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה אבל דברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן אפילו לרבנן כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחילה
ד׳
לימא תיהוי תיובתא דר' יוחנן ולאו מי אותביניה חדא זימנא נימא מהא נמי תיהוי תיובתא
ה׳
אמר לך ר' יוחנן הוא הדין דאפילו דברים שאין טעונין ברכה לאחריהם במקומן נמי אין צריכין לברך והא דקתני עקרו רגליהן להודיעך כחו דר' יהודה
ו׳
דאפילו דברים שטעונין ברכה לאחריהן במקומן טעמא דהניחו מקצת חברים אבל לא הניחו מקצת חברים כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה
ז׳
תניא כוותיה דרב חסדא חברים שהיו מסובין לשתות יין ועקרו רגליהן וחזרו אין צריכין לברך
ח׳
תנו רבנן בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום מביאין לו כוס של יין ואומר עליו קדושת היום ושני אומר עליו ברכת המזון דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0. תלמוד בבלי, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
רש״י · דף ק״ב עמוד א
ב׳
חברים שהיו מסובין ועקרו כו' - ולא גרסינן לשתות יין:
ג׳
ומקשינן אלא טעמא דבדברים הטעונין ברכה לאחריהם - משום הכי פליגי רבנן עליה דר' יהודה: הא בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן - אפילו רבנן מודו דצריך לברך פעם אחרת בתחלה:
ד׳
לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן - דאמר לעיל שינוי מקום אין צריך לברך ולא מפליג בין דברים הטעונין לדברים שאינן טעונין: לאו אותביניה חדא זימנא - לעיל:
ז׳
ה"ג תניא כוותיה דרב חסדא חברים שהיו מסובין לשתות יין כו' - והיינו כרב חסדא דאמר דברים שטעונין ברכה לאחריהן אין צריך לברך והא בהדיא מסייעא לרב חסדא מדקתני יין אבל בההיא דלעיל לא תנא יין בהדי':
ח׳
ואומר עליו קידוש היום - באמצע סעודתו: ושני - מיד אומר עליו ברהמ"ז ומפסיק כדאמר ר' יהודה לעיל ומיהו הואיל והגיע עונת קידוש צריך לקדש תחלה לא גרסינן ראשון אומר עליו ברכת המזון שני אומר עליו קדושת היום:
רש״י · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
גליון הש״ס · דף ק״ב עמוד א
א׳
גמ' א"ל ר"י ה"ה וכו'. ק"ל דאם כן גם מהתם ליכא תיובתא דיש לומר דהברייתא דשנוי מקום צריך לברך אתיא כר"י ואיהו סבר כת"ק:
ב׳
רשב"ם ד"ה ה"ג ת"כ דר"ח ובתוס' ד"ה ת"כ דר"ח. קשה לי למאי הוצרכו הא כפשוטו ניחא דלא מייתי ראיה מבריי' דלעיל די"ל דנקט עקרו לרבותא דר"י וכדדחי' לעיל אליבא דר' יוחנן לזה מייתי סייעתא מהך ברייתא דלא קתני פלוגתא א"כ מדנקט עקרו מוכח דדוקא בטעונה ברכה במקומה:
גליון הש״ס · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
חידושי רבי עקיבא איגר · דף ק״ב עמוד א
א׳
גמרא, אמר לך ר"י ה"ה.תמוה לי, דא"כ מהתם נמי ליכא תיובתא, די"ל דהברייתא דשינוי מקום צריך לברך אתי' כר"י ואיהו סבר כת"ק:
ב׳
גמרא תני' כוותיה דרב חסדא.אבל מרבנן דר"י לא מצי לסייע די"ל דנקט עקרו לרבותא דר"י, וכדדחינן אליבא דר' יוחנן, ולזה מייתי מהך ברייתא דלא קתני פלוגתא ודייקא מדקתני עקרו מוכח דמיירי דוקא בטעונים ברכה לאחריה במקומן, והרשב"ם והתוס' דחקו בזה ולא ידעתי על מה:
חידושי רבי עקיבא איגר · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
תוספות · דף ק״ב עמוד א
ב׳
ועקרו רגליהם לילך לבהכ"נ כו' - מכאן משמע שאם שכח להתפלל ונזכר באמצע סעוד' והתפלל שא"צ ברכה אפי' לכתחל' ומה שהביא ה"ר יום טוב ראיה מפרק כיסוי הדם (חולין ד' פז.) דאמר מישתא וברוכי בהדי הדדי לא אפשר שצריך לברך ברהמ"ז וליטול ידיו אינה ראיה דדוקא גבי ברהמ"ז אמרינן הכי דהוי הפסק וגמר סעודה אבל תפלה אע"ג דמיכל וצלוי בהדי הדדי לא אפשר אין בכך כלום:
ז׳
תניא כוותיה דרב חסדא - פי' רשב"ם הא דלא מייתי כרב חסדא מרבנן דר' יהודה משום דבההיא לא קתני בהדיא יין וזה פי' לפי שיטתו דגרסי' הכא יין וי"ל משום הכי לא מייתי סייעתא מינה משום דאיכא דאמרי בסנהדרין (ד' כה.) דבמה נמי לפרש ואע"ג דחזרו מייתי ראיה לרב חסדא דטעמא דשינוי מקום דצריך לברך משום שעמידתו ממקומו היא גמר אכילתו וה"ה נמי חזרו:
תוספות · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
מפרשים נוספים על דף ק״ב עמוד א
כל אחד מהם ארוך מכדי להיכנס לעמוד הזה, ולכן הוא מוצג בעמוד משלו.
דף יומי: פסחים דף ק״ב נלמד ב־4.8.2028 · נלמד לאחרונה ב־3.3.2021 · הדף היומי היום
על העמוד הזה
תלמוד בבלי פסחים ק״ב ע״א, מתוך מסכת פסחים. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו רש״י וגליון הש״ס ופסקי תוספות וחידושי רבי עקיבא איגר וחידושי הר״ן ורש״ש וחידושי הריטב״א ורא״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0