חידושי הריטב״א על מסכת נידה דף ס״א עמוד א

שלש נשים שהיו ישנות במט׳ אחת ונמצא דם תחת האמצעית כולן טמאו'. ואוקימנא בגמרא במשולבות הא אם אינם משולבות זו בזו זו היא ששנינו בבבא אחרונה שיש הפרש בין נמצא תחת הפנימית לנמצא תחת החצונה הא דקתני נמצא תחת הפנימית שתים הפנימית טמאות והחיצונה טהורה כתב הראב״ד ז״ל דדוקא ישנות דמתוך השנה חוששין שמא דחקה אחת את חברתה ונכנסת למקומה וה״ה בעירות בכל מקום שהם נדדות ממקום לדחוק ולנכנס לפנים ממחיצתן כגון שטוחנות ברחיים כדאיתא בגמרא אבל יושבת יושבות או שוכבות במטה והן עירות אין לחוש להשמטת שאפשר לכל אחת מהן שתדע את מקומה ואם תאמר ברי לי שלא באתי לכאן טהורה אבל אם נמצא ביניהן ודאי טמאות כדאיתא בגמ׳ לענין אבעי׳ וקשיא לי אמתני׳ היאך בישנות במטה בין משולבות לשאינן משולבות ובין נמצא תחת הפנימית לנמצא תחת החצונה והלא כל שהן ישנות מתהפכות אילך ואילך וזו היא ששנינו לעיל בפ׳ הרואה היתה פושטתו ומתכסה בו בלילה כל מקום שימצא בו דם טמאה מפני שהוא חוזר וכן בעליון ועל כן נראה לי דמטה ששנינו לאו בסדין שבמטה קאמר אלא במטה עצמה דומיה דספסל הא בסדין שבמטה כלן טמאות ומ״מ לגופן לא ניחוש שתתהפכנה מתוך שינה להיות משולבות והעקר לזה מפני שהכתמים מדבריהם אבל אשה אחת שאין מונע בכל מקום שימצא דם במטה טמא שכל המטה מקומה ועוד דם זה מאין בא וכתב הראב״ד ז״ל דמשנתינו כלה בשלא נתעסקה א׳ מהן בכתמים אבל נתעסקה אחת מהן בכתמים והשאר תולות בה.

גמרא שתי שתי נשים שהיו טוחנות ברחים של יד ונמצא דם תחת הפנימית שתיהן טמאות לפי שהחיצונות דוחקות ליכנס ולהתקרב ברחים תחת החיצונות החצונה טמאה והפנימית טהורה ומסתברא בשלא עברה פנימית דרך מקום החיצונה אבל אם עברה דרך עליה חשינן שמא דרך עברתה נפל ממנה דם וכענין ששנינו במשנתינו בישנות במטה אם עברו כולן דרך עליה כולן טמאות תנאי היא דתניא ר׳ יעקב מטמא ור׳ נחמיה מטהר והורו חכמי׳ כר׳ נחמי׳ פי׳ דהא דתניא אבוה דרב נחמן בא מעשה לפני חכמים וטמאום ר׳ יעקב היא ולענין פסק הלכה כתב הראב״ד ז״ל דלית הלכתא כר׳ נחמיה והביא ראיה ממעשה דפ׳ הרואה דההיא איתתא דאשתכח לה במשתיתה ואתא לקמיה דר׳ ינאי ואמר להו תיתי ותיתי מתרמה לה טמאה ואי לאו טהורה פי׳ הרב ז״ל משתיתא פשוטי כלי עץ מכלי אורג וזה תימה היאך נדחה הא דדרש ר׳ חייא בר רב טעמיה דרב הלכה כרב נחמיה ועוד דמשקלי רב הונא ואביי בדר׳ נחמיה משמע ודאי דסבירא להו כוותיה ועוד שהרי שנינו הורו חכמים כר׳ נחמיה ומי שטימא כר׳ יעקב בר פלוגתיה דר׳ נחמיה ולא קי״ל כותיה אלא כר׳ נחמיה וחכמים דהורו כותיה ושמואל נמי כותיה ס״ל ובאוקמתא דרב אשי בפ׳ הרואה ומשתיתא מכלי האורג המקבלין טומאה הוא וכדתרגמינן עם המסכת עם אכסנא במשתיתא וכן פי׳ הרז״ה ז״ל ויש מי שפי׳ משתיתא טווי והוא מקבל טומא׳ וכן פי׳ הרמב״ן ז״ל וכן פסק הרמב״ם ז״ל כר׳ נחמי'.