חידושי הריטב״א על מסכת נידה דף י׳ עמוד ב

מתקיף לה ר׳ אלעאי וכי מה בין זו לבתולה שדמיה טהורין. י״מ דאכולה פרכינן ואפי׳ על כתם ראשון למה הוא טהור ומ״ש מבתולה שאעפ״י שנותנין לה ד׳ לילות כתמה טמא לפי שכל כתם משונה ותניא בתולה שנשתנו דמיה טמאים ופרקינן בתולה שירפה ומקום נדתה מצוי וזו אין דם נדתה מצוי ואין פי׳ זה נכון כלל דהא בתולה שדמיה טהורין כתמה טהור כדאיתא וכתניא בפ׳ האשה שהיא עושה צרכיה ושוין שתולה בשומרת יום כנגד יום ובבתולה שדמיה טהורין דאלמא בתולה אין לה כתם אבל רש״י פי׳ דאחזקיה פרכינן דאמר דכיון דאי חזיא מטמא כתמה נמי מטמא דמ״ש מבתולה שדמיה טהורין דאע״ג דאי חזיא דם משונה שהוא מן המקור טמאה ואפ״ה כתמה טהור כדתנן בפ׳ האשה ופרקינן שהבתולה שירפה ומעין של טהרה שלה מצוי דהיינו דם בתוליה ויש לתלות וזו אין שרפה של טהרה מצוי ועדין אין הפי׳ הזה מחוור כל הצורך חדא דמעיקרא מאי פרכינן והיכי מדמינן להו טהרה ועוד דלישנא דאין שירפה מצוי לא דייק שפיר דאדרבה אין לה עכשו שום שירפה טהרה כלל ור״ח ז״ל פי׳ דאחזקיה פרכינן מ״ש בבתולה שנותנין לה ד׳ לילות לטהרה לפי שלא הגיע זמנה לראות ותולין הכל בדם בתוליה והכא לא תלינן בכתמה מיהא לקולא לטהר אותו כיון דלא אתחזק בדם ופריק דהא דידן שירפה של טומאה מצוי להיות לה כתם כיון שכבר ראתה שני פעמים וזו דהיינו בתולה אין שירפה מצוי עכשו לראות מן המקור כיון שנפתח פתח בתוליה:

שירפה לשון חולי וחבירו ויקרא רבה פ׳ זאת תהי׳ כל חולי זו שירפא ולא ידענא הא דאמר כתמה טהור אי דידיה אי תשלום מימרא דרביה:

תינוקת שלא הגיע זמנה לראות. פי׳ מורי הרשב״א נר״ו דמשום הא דנקטה בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות דאילו הגיע זמנה לראות לא נפקא מינה מידי דהא אפילו תהוי כלה ראיה אחרת כי הדר חזיא שניה מטמאה למפרע ואי הוי שתי ראיות בתחלה ליכא טומאת מפרע דהא ראיה ראשונה היא וימים שבנתים לא שייך מפרע דהא נדה היא אבל תינוקת שלא הגיע זמנה לראות שאינה מטמאה למפרע עד ראיה ג׳ נפקא טובא שאם אנו דנין לזו בראיה א׳ בראיה דלאחר ז׳ דייה שעתא דראיה שניה הוא ואם אנו דנין אותה לשתי ראיות כראיה דבר שבעה מטמאה למפרע.

רבי יוסי אומר מעוברת ומניקה שעברו עליה ג׳ עונות דייה שעתה. פי׳ ובדין הוא דלפלוג ר׳ יוסי לעיל במעוברת אלא דנטר ליה לת״ק עד דסיים כוליה מימריה וש״מ דהא דתנא לעיל גבי מינקת רבי יוסי אומר דייה שעתא כל כ״ד חדש לאו כלהו כ״ד חדש דיה שעתא לר׳ יוסי דהא בעי הפסקת ג׳ עונות בתחל׳ כדקתני הכא בהדיא אלא עד תשלום כ״ד חדש קאמר ולאפוקי מדר״מ דאמר ד׳ וחמש שנים ופשוט הוא: