תלמוד בבלי - מסכת נדרים · דף ע״ז עמוד א

10 קטעי גמרא, ולצידם רש״י ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש ורא״ש לפי מהדורת וילנא. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.

נדרים · דף ע״ז עמוד א
א׳
תנן התם מפירין נדרים בשבת ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת איבעיא להו מפירין נדרים בשבת לצורך השבת או דלמא אפי' שלא לצורך
ב׳
ת"ש דתני רב זוטי דבי רב פפי אין מפירין נדרים אלא לצורך השבת אמר רב אשי הא לא תנן הכי נדרה עם חשיכה מפר לה עד שלא תחשך ואי אמרת לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא מאי איריא חשכה אפי' בתוך היום אינו יכול להפר דשלא לצורך
ג׳
תנאי היא הפרת נדרים כל היום רבי יוסי ברבי יהודה ור"א בר' שמעון אמרו מעת לעת
ד׳
למ"ד כל היום אין טפי לא אפילו שלא לצורך השבת מפר למאן דאמר מעת לעת לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא
ה׳
ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת איבעיא להו כשלא היה להם פנאי או דלמא כשהיה להם פנאי ת"ש דאיזדקיקו ליה רבנן לבריה דרב זוטרא בריה דרב זעירא אפילו בנדרים שהיה להם פנאי מבעוד יום
ו׳
סבר רב יוסף למימר נשאלין נדרי' בשבת ביחיד מומחה אין בשלשה הדיוטות לא משום דמתחזי כדינא
ז׳
א"ל אביי כיון דסבירא לן אפי' מעומד אפי' בקרובים ואפי' בלילה לא מיתחזי כדינא
ח׳
אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב הלכה מפירין נדרים בלילה והא מתניתין היא נדרה בלילי שבת אלא אימא הלכה נשאלין בלילה
ט׳
א"ל ר' אבא לרב הונא אמר רב הכי א"ל אישתיק אמר ליה אישתיק קא אמרת או שתי קאמרת
י׳
אמר רב איקא בר אבין איזדקיק ליה רב לרבה

מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0. תלמוד בבלי, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

רש״י · דף ע״ז עמוד א

א׳
תנן התם - במסכת שבת בפרק בתרא: מפירין נדרים בשבת - בעל לאשתו ואב לבתו: ונשאלין - לחכם: שהן לצורך השבת - כגון שנדרה מאכילה או מתכשיטין:
ב׳
נדרה עם חשיכה - משמע אפי' נדרים שלא לצורך השבת דמסתברא מילתא הואיל ונדרה בשבת עם חשיכה דלאו לצורך השבת נדרה דאי משום עונג אכילה ושתייה כבר אכלה מבעוד יום ואי משום תכשיטי שבת נדרה ההיא שעתא לאו זמן תכשיט הוא דהא משחשיכה רגילים להפשיט תכשיטי שבת אלא ודאי בנדרה שלא לצורך שבת קמיירי וקתני מפר לה עד שתחשך ואי אמרת שלא לצורך השבת אין מפירין בשבת מאי איריא דקתני דמשהחשיך אין יכול להפר אפי' כי נדרה בתוך השבת נמי אין יכול להפר שזה אינו לצורך השבת אלא דמדקתני דמפר לה עד שתחשך שמע מינה דמפירין אפי' שלא לצורך השבת וקשיא לרב דימי דאמר אין מפירין אלא לצורך השבת:
ד׳
למ"ד כל היום אין טפי לא - הלכך אפי' שלא לצורך השבת מפר שאם אינו מפר עכשיו בשבת שוב אין יכול להפר: למ"ד מעת לעת קסבר שלא לצורך השבת אין מפירין - כשנדרה בשבת מפני שיכול להפר אחר השבת:
ה׳
כשלא היה להן פנאי - לישאל עליהן מבעוד יום הוא דקאמר דנשאלין עליהן בשבת: או דלמא אפשר לישאל עליהן מבעוד יום - נמי נשאלין עליהן בשבת: דאיזדקיקו ליה רבנן - שנטפלו חכמים כולן להתיר לו בשבת ואפילו בנדרים שהיה לו אפשר לישאל עליהן מבעוד יום:
ו׳
ביחיד מומחה - לרבים הוא דנשאלין לו: אבל בג' לא - בין הדיוטות בין מומחין דכל בי תלתא מיתחזי כי דינא וקיימא לן דאין דנין בשבת:
ז׳
אפי' מעומד - כדאמר לעיל דרבה בר רב הונא הוה יתיב וקאים: ואפילו בקרובין ואפילו בלילה לא מתחזי כי דינא:
ח׳
והא מתני' היא - דקתני בהדיא מפירין בלילי שבת ומאי קמ"ל רבי אבא: אלא אימא נשאלין - נדרים לחכם בלילה:
ט׳
אמר רב הכי - דנשאלים נדרים בלילה: אמר ליה אישתיק - רב בשעה ששמע הדבר שתק: אמר ליה אישתיק קאמרת - כלומר מי קאמרת הוה אינש דאמרה קמיה דרב דנשאלין נדרים בשבת ושמע רב ושתק ומדאישתיק רב קאמרת דהכי סבירא ליה או דלמא הכי קאמרת דרב הוה שתי בההיא שעתא דאיתמר קמי' שמעתא ואת נפקת לברא מקמי דליפסוק למישתי ולא ידעת מאי מהדר:
רש״י · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

רש״ש · דף ע״ז עמוד א

א׳
גמרא וא"א כו' שלל"צ השבת לא מאי איריא חשכה כו'. עי' במפרשים. ולכאורה יש לפרש דבחשכה הלא שוב אין בו צורך שבת. ובכה"ג אפי' בתוך היום א"י להפר:
ב׳
ר"ן ד"ה מפירין נדרים בשבת. א"ד כו' כיון דצריך חכם כו' (וכה"ג פירש הרא"ש). דהבעי' היא אפי' למ"ד מעל"ע יש ג"כ מקום לומר דמפירין אף שלל"צ ודלא כהתרת חכם מטעם הנזכר. אבל למסקנא דתליא בפלוגתת משך זמן הפרה ע"כ הטעם משום שעה עוברת כהא"נ ולחנם העלהו בתור"ע בסוף שבת בצ"ע:
רש״ש · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

מפרשים נוספים על דף ע״ז עמוד א

כל אחד מהם ארוך מכדי להיכנס לעמוד הזה, ולכן הוא מוצג בעמוד משלו.

נלמד לאחרונה ב־10.1.2023 · הדף היומי היום

על העמוד הזה

תלמוד בבלי נדרים ע״ז ע״א, מתוך מסכת נדרים. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו רש״י ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש ורא״ש ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0