תלמוד בבלי - מסכת נדרים · דף ס״ב עמוד ב

8 קטעי גמרא, ולצידם רש״י ובן יהוידע ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות לפי מהדורת וילנא. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.

נדרים · דף ס״ב עמוד ב
א׳
לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון
ב׳
אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר לא יהיבנא אכרגא דכתיב (עזרא ז, כד) מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהון וא"ר יהודה מנדה זו מנת המלך בלו זו כסף גולגלתא והלך זו ארנונא
ג׳
ואמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר עבדא דנורא אנא לא יהיבנא אכרגא מ"ט לאברוחי אריא מיניה קאמר
ד׳
רב אשי הוה ליה ההוא אבא זבניה לבי נורא א"ל רבינא לרב אשי האיכא (ויקרא יט, יד) לפני עור לא תתן מכשול א"ל רוב עצים להסקה ניתנו:
ה׳
מתני׳ עד הקציר עד שיתחיל העם לקצור קציר חטין אבל לא קציר שעורין הכל לפי מקום נדרו אם היה בהר בהר ואם היה בבקעה בבקעה
ו׳
עד הגשמים עד שיהו הגשמים עד שתרד רביעה שניה רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה עד שיפסקו גשמים עד שיצא ניסן כולו דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר עד שיעבור הפסח:
ז׳
גמ׳ תניא הנודר עד הקיץ בגליל וירד לעמקים אע"פ שהגיע הקיץ בעמקים אסור עד שיגיע הקיץ בגליל:
ח׳
עד הגשמים עד שיהו גשמים עד שתרד רביעה שניה רשב"ג אומר וכו': אמר ר' זירא מחלוקת דאמר עד הגשמים אבל אמר עד הגשם עד זמן גשמים קאמר

מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0. תלמוד בבלי, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

רש״י · דף ס״ב עמוד ב

א׳
לפתוח ראשון - לקרוא בספר תורה: ולברך ראשו - בברכת המוציא ובברכת המזון: וליטול מנה יפה ראשון - כשחולק עם אחיו הכהנים בלחם הפנים:
ב׳
מנדה בלו והלך וגו' - מקרא הוא בספר עזרא: לא יהיבנא אכרגא - איני רוצה ליתן מס בשביל שאני חכם:
ג׳
עבדא דנורא - עבד של עבודת כוכבים פלונית אני ואיני רוצה ליתן מס. נורא שם עבודת כוכבים:
ד׳
אבא - יער: לפני עור - דאינהו קא עבדי מינה צורך עבודת כוכבים: להסקה ניתנו - וכמוכר להסקה דמי ולא לעבודת כוכבים:
ה׳
מתני' אמר קונם שאיני טועם עדי הקציר - עד שיתחילו לקצור חטין קאמר ולא קציר שעורים וקציר שעורים הוי מוקדם: אם היה בהר - בשעת הנדר אע"פ שירד בבקעה אסור עד שיתחילו לקצור בהר:
ו׳
אמר קונם שאיני טועם עד הגשמים - או שאמר שאיני טועם עד שיהו גשמים אסור עד שתרד רביעה שניה דגשמים משמע שנים: רביעה שניה - מפרש בגמרא: עד שיגיע זמנה של רביעה - אע"פ שלא ירדה כיון שהגיע זמנה מותר: אמר קונם שאיני טועם עד שיפסקו גשמים אסור עדי שיצא ניסן כולו דבר ר' מאיר - רבי מאיר לטעמיה דאמר במסכת תענית בפ"ק עד מתי שואלין את הגשמים ר"מ אומר עד שיצא ניסן רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח ותו לא:
ח׳
גמ' מחלוקת דיאמר עד הגשמים - דמר סבר עד זמנה ומר סבר עד שתרד: אבל אם אמר עד הגשם - דברי הכל עד זמן גשמים של רביעה ראשונה קאמר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה עד שיגיע זמנה כו' דגשם חדא רביעה משמע:
רש״י · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

בן יהוידע · דף ס״ב עמוד ב

א׳
עַבְדָּא דְּנוּרָא אֲנָא. פירש הר"ן ז"ל דכתיב כִּי הֳ' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא (דברים ד, כד) ועוד נראה כונתו 'עבד התורה אני' דכתיב הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם הֳ' (ירמיה כג, כט).
בן יהוידע · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

רש״ש · דף ס״ב עמוד ב

א׳
ר"ן ד"ה ומקשו הכא. שלפעמים מאחר הרבה כגשמים. כצ"ל בכ"ף:
רש״ש · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

תוספות · דף ס״ב עמוד ב

ג׳
עבדא דנורא אנא - כלומר שהוא משועבד לכהנים של אותה עבודת כוכבים שעבדיהם פטורין מן המכס ואינו נראה כמודה להם שהדבר ידוע [דליפטור] ממס [אמר הכי]:
ד׳
האיכא לפני עור - שיעשו צלמים או בנין לפני עבודת כוכבים: רוב עצים להסקה - וכל היכא דאיכא למיתלי בהיתירא תלינן מכאן יש ללמוד שאסור להלות מעות לצורך בנין עבודת כוכבים או לצורך תכשיטיה כ"ש למכור להם משמשין ודברי תיפלות כגון גביעים מחתות וספרים והמונע יצליח:
ה׳
הנודר עד הקציר - ובמקומו יש קציר חטים וקציר שעורים עד שיתחיל קציר חטין דקציר המיוחד קאמר: הכל לפי מקום נדרו - כלומר מה שאמרנו קציר חטין היינו במקום שיש קציר חטין אבל אם אין במקומו אלא קציר שעורין [שעורין] קאמר ולא תלינן בקציר חטין דעלמא וגם לענין זה אזלינן אחר מקום נדרו שאם היה בהר קציר הר קאמר וכי נמי מטא קציר דבקעה אינו אסור עד קציר דהר:
ו׳
עד הגשמים שיהיו גשמים כיצד עד שירד רביעה שניה - דבא"י לא היו יורדין גשמים כ"א ג' פעמים וקורין להם רביעות: רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה שנייה - כי נמי לא ירדה ובגמ' מפרש אימתי זמנה: עד שיצא ניסן כו' - דעד - ניסן זמן ירידת גשמים:
ז׳
אינו אסור עד שיגיע בגליל - במקום שנדר:
ח׳
מחלוקת דאמר עד הגשמים - [בהא אמרינן עד] רביעה שנייה נדר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה או עד שתרד או עד הזמן אבל אמר עד הגשם עד זמן קאמר פירוש רביעה ראשונה:
תוספות · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

מפרשים נוספים על דף ס״ב עמוד ב

כל אחד מהם ארוך מכדי להיכנס לעמוד הזה, ולכן הוא מוצג בעמוד משלו.

נלמד לאחרונה ב־26.12.2022 · הדף היומי היום

על העמוד הזה

תלמוד בבלי נדרים ס״ב ע״ב, מתוך מסכת נדרים. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו רש״י ובן יהוידע ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0