חידושי הר״ן על מסכת נדרים דף נ״ה עמוד א

מתני' הנודר מן הדגן אסור בפול המצרי יבש - דכיון דמידגן שעושין ממנו דגן סבירא ליה לר' מאיר דדגן מיקרי:

גמ' וכפרוץ הדבר - מקרא הוא בד"ה דבימי חזקיה לא היו זריזין להפריש תרומות ומעשרות עמד חזקיה ותקן שיביאו אותם בית ה' וכתיב וכפרוץ הדבר שנתחזקה וגברה תקנתו של חזקיה: הרבו בני ישראל וגו' ואי אמרת דגן כל דמידגן משמע מאי וכל תבואת השדה - דהא כל דמידגן הוו בכלל דגן ואם כן כל תבואת השדה בכלל: לאיתויי פירות האילן וירק - שאין עושין דגן מהן:

הכל מודים בנודר מן התבואה וכו' - דאע"ג דתני לה במתניתין בלשון יחיד דברי הכל היא: מהו דתימא תבואה כל מילי משמע - מדמתרגמינן עללתא ועללתא משמע כל מילי כדאמרינן לקמן:

בר מר שמואל פקיד וכו' עללתא היכי מיקריא - שלא היה לו לרבא ליטול אלא מעללתא שייחד לו [בר] מר שמואל: אינו אסור אלא בחמשת המינין - והוה סבירא ליה לרב יוסף דכיון דעללתא תרגום תבואה הוא חמשת המינין בלחוד משמע: עללתא כל מילי משמע - דעללתא לשון ביאה והכנסה ושבח:

הדין מזגא דמי למזגא דבריה דרב יוסף בר חמא - דמזיג על חד תלתא מיא דרבא הוא דאמר כל חמרא דלא דרי על חד תלתא מיא לאו חמרא הוא:

מאי דכתיב וממדבר מתנה - נתכוון רב יוסף להזהיר רבא שיהא שפל רוח ביותר: