3 קטעי גמרא, ולצידם רש״י וגליון הש״ס ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש ורא״ש ותוספות לפי מהדורת וילנא. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.
נדרים · דף נ״ב עמוד א
א׳
מותר ברוטב ובקיפה ור' יהודה אוסר
ב׳
אמר רבי יהודה מעשה ואסר עלינו רבי טרפון בביצים שנתבשלו עמו אמרו לו כן הדבר אימתי בזמן שיאמר בשר זה עלי שהנודר מן הדבר ונתערב באחר אם יש בו בנותן טעם אסור
ג׳
הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין אמר קונם יין זה שאני טועם ונפל לתבשיל אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור:
שנתבשלו - בתוכו בשביל רוטב שנכנס בביצה ובשביל טעם בשר שהיה בבצים: כן הדבר - שאסור כשאמר בשר זה עלי שיש בקדרה לכשאמר כן כל מה שיש בקדרה שיש בו טעם בשר אסור: שהנודר מן הדבר - כגון שאמר בשר זה עלי ונתערב כו' אבל כי לא אמר בשר זה עלי אלא קונם בשר עלי דמשמע בשר ממש מותר ברוטב ובקיפה:
רש״י · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
גליון הש״ס · דף נ״ב עמוד א
א׳
בהר"ן ד"ה וקשיא להו כו' אלא אחר חילוקן באו"ה. עי' בהר"ן לקמן דף נט ע"ב ד"ה שאני גבי מעשר:
גליון הש״ס · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
רש״ש · דף נ״ב עמוד א
א׳
במשנה ור' יהודה אוסר. גירסת הר"ן ור' יוסי אוסר:
ב׳
שם אמר קונם יין זה שאני טועם כו'. בפסקי הרא"ש ל"ג מלת זה. וכ"נ להדיא גירסת הר"ן לקמן ע"ב בד"ה קונם יין. ולכאורה קשה לפ"ז בעיין דרמב"ח בשאני טועם אי דוקא אי ל"ד. ואולי יין שאני דגופו ממש נתערב ועמש"כ בסמוך:
ג׳
ר"ן ד"ה מותר ברוטב. קיפה היינו דק דק של בשר כו'. והרע"ב פירש רוטב הנקפה כו' והקשה עליו התוי"ט דהא הואיל ונקפה גרוע מרוטב עצמו ומאי קמ"ל כו' ואינו קושיא כ"כ די"ל דמשום דר"י דאוסר נקיט ליה וכן לרבנן באומר בשר זה:
ד׳
ר"ן ד"ה וק"ל לרבוותא. דתנינן תמן שהזקן עוקר הנדר מעיקרו. ל"י מהו שתלה בזה דנראה דאף אם לא יתיר אלא מכאן ולהבא מיקרי דשיל"מ ופירוש הק"ע מגומגם בזה:
ה׳
בא"ד הרי שנתערב קב חטים שלו בעשרת קבין חטים ש"ח כו'. כצ"ל:
אמר ר"י מעשה ואסר וכו' - פירוש דכי היכי דבשר שאני טועם אסור ברוטב ה"נ אם אמר שאני אוכל ובגמרא נמי הכי הוא כי קא מיבעי ליה בשאיני אוכל בשאיני טועם דוקא או לאו דוקא וכן לענין שלוק שאני טועם: אמרו לו כן הדבר - שאסורין אפילו ביצים שנתבשלו עם הבשר ואימתי בזמן שאמר בשר זה עלי דמשמע היא וטעמה שהנודר מן הדבר שאמר דבר זה עלי' וכו':
ג׳
הנודר ביין מותר בתבשיל - כרבנן דלר"י אסור: קונם יין זה וכו' אסור אם יש בו בנ"ט - וא"ת כי נמי אין בו בנ"ט דקונמות הוי דבר שיש לו מתירין כדאמרינן בשילהי פירקין דלקמן וי"ל דחומר דבר שיש לו מתירין אינו נוהג אלא במין במינו אבל במין בשאין מינו אפילו יש לו מתירין בטל בששים וכן משמע בשמעתין דבצל (לקמן נדרים דף נח.):
תלמוד בבלי נדרים נ״ב ע״א, מתוך מסכת נדרים. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו רש״י וגליון הש״ס ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש ורא״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.