חידושי הר״ן על מסכת נדרים דף נ״א עמוד א

דיקולא רבה - סל גדול: חפייה בכופרא - טח אותו בזפת כדי שלא יצאו החטים מתוך נקבי הסל: וסחפיה על רישיה - הפכה על ראשה: ליכיל לי מר - ימדוד: חטים דרשינא - שהלויתיך ולבדיחותא קאמר:

ברקודא דאבוך - שירקד אביך לפני כשאשתה: ובקירקני דאמך - שתהא אמך מקרקרת ומזמרת:

מאי תועבה - דכתיב גבי משכב זכור: נטלא - כלי קטן: תועה אתה בה - שמניח משכבי אשה והולך אצל זכר:

מאי תבל - דכתיב גבי אשה הנרבעת לבהמה: תבלין יש בה - בתמיה: מאי שניא הדא ביאה מכולהו ביאות - כלומר היאך מנחת בן מינה לילך אצל הבהמה:

זו מה היא - לשון ספק שאין ידוע ממי היא מתעברת:

תספורתא יחידתא - תספורת נאה: בצד עקרו של זה - מצמצם היה שלא יעלה אחד מן השערות על חבירו:

קרקוזאי - על שם מקומן:

דלעת ארמית היא דלעת המצרית - כלומר זו היא דלעת המצרית: והיא כלאים עם הרמוצה - אלמא לאו טמונה ברמץ קאמר אלא מין דלעת היא שנקראת רמוצה:

מתני' הנודר ממעשה קדרה אינו אסור אלא במעשה רתחתא - מפרש בירושלמי איזהו מעשה רתחתא כגון חילקא טרגין וטסני סלת ואורז זריד וערסן והיינו דקאמר אינו אסור אלא ממעשה רתחתא ונקראת רתחתא על שם שצריך להרתיח ולבשל הרבה:

גמ' שכבר ירד לקדרה קודם שירד לאילפס - כך היה דרכן במעשה אילפס שהיו מרתיחין אותו בקדרה רתיחה קלה: מן היורד לאילפס מותר ביורד לקדרה - קמ"ל דלא תימא כל שהרתיחו אותו רתיחה קלה כמו שירד לאילפס יורד לאילפס מיקרי מפני שהוא מוכן לכך אע"פ שעדיין לא ירד קמ"ל דלא כך נראה בעיני: מן הנעשה בקדרה מותר בנעשה באילפס - משום דנעשה גמר עשיה משמע ומשום הכי מותר בנעשה באילפס אף על פי שכבר ירד לקדרה משום דמ"מ גמר עשייתו לא היה בקדרה: מן הנעשה באילפס מותר בנעשה בקדרה - כלומר אף על פי שאחר מכן הורידו באילפס שרי כיון דגמר עשייתו בקדרה היה כך נראה בעיני:

הנודר מן היורד לתנור אינו אסור אלא בפת - דסתם יורד לתנור משמע פת ואם אמר כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשה בתנור: