מתני' השותפין שנדרו הנאה זה מזה - מפרש בגמ' אי בנדרו אי בהדירו מיירי: אסורים ליכנס לחצר - בחצר של שניהן דכל חד אסור בדריסת הרגל של חבירו וקא סבר אין ברירה דאימור האי לחלק חבירו עייל והאי לחלק חבירו עייל: ר"א בן יעקב אומר זה נכנס כו' - דקסבר יש ברירה:
רש״י · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
רש״ש · דף מ״ה עמוד ב
א׳
ר"ן ד"ה ואיכא דמקשו. דהא קיי"ל כשמואל כו'. נראה למחוק תיבות ומחזירין זל"ז ביובל. או דצ"ל כר' יוחנן וכן בסמוך. ועי' לקמן (מו ב) בד"ה אבל יש בה דין חלוקה:
ב׳
בא"ד וכדפסיק ר"נ כוותיה בפ' השולח. שם ליתא. ואולי צ"ל בפ' האיש מקדש (מב ב):
ג׳
בא"ד כתב הרב ר"מ ז"ל בהלכותיו (הוא הרמב"ן) כו' דהכא לאו כו' דנימא איתברירא מילתא למפרע דכדהשתא היא אלא דחצר שאין בה ד"ח כו' וכיון דשותפין כה"ג כו'. כ"ה הלשון שם:
ד׳
בא"ד שאם תאסור עליו נמצא כו'. נראה דצ"ל ואם תאסור כו':
רש״ש · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
חידושי הרשב״א · דף מ״ה עמוד ב
א׳
השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורים ליכנס בחצר. פירוש דויתור אסור במודר הנאה, ורבי אליעזר בן יעקב אומר זה נכנס בתוך שלו וזה נכנס בתוך שלו דסבירא ליה דיש ברירה, כדאמר רבינא בבבא קמא פרק שור שנגח את הפרה (בבא קמא נא, ב) גבי בור של שותפין בחצר שאין בה דין חלוקה וכדאיתא בגמרא, ושניהם אסורין מלהעמיד ריחיים ותנור ולגדל תרנגולים בחצר, משום דשותפין בכי האי גוונא יכולין לעכב זה על זה, כדאמרינן בפרק חזקת הבתים [בבא בתרא נז, ב] גבי אלו דברים שיש להם חזקה, אמר רבי יוחנן בכל שותפין מעכבין זה על זה חוץ מן הכביסה. וכיון שהן יכולין לעכב אף על פי שאין שותפין מקפידין זה על זה בהעמדה כדאיתא התם, מכל מקום כל שאינן מקפידין ויתור בדבר שיכול לעכב אפילו על שותפו הוא, או אפילו בחצר שאין בה דין חלוקה, לאו כל כך לייחד לו מקום לתשמישיה ולמעט על חבריה, וכיון שכן ויתור אסור כי האי גונא, אפילו למאן דאית לה ברירה.
מתני' השותפין אסורין ליכנס בחצר - דאדריסה קפדי ובפרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף נז:) מוקמינן ליה כרבי אליזר דאמר דויתור אסור במודר הנאה: רבי אליעזר ב"י אמר זה מהלך בתוך שלו - דסבר דיש ברירה והאי בדידיה קמהלך והאי בדידיה קמהלך והכי מפרש בפרק שור שנגח את הפרה ומיהו ודאי אסור ליה לשטוח פירות בכל החצר אבל להלך בכולו מותר דאמר בכל דוכתא דקמהלך היינו חלקו:
תלמוד בבלי נדרים מ״ה ע״ב, מתוך מסכת נדרים. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו רש״י ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.
