5 קטעי גמרא, ולצידם רש״י וגליון הש״ס ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות לפי מהדורת וילנא. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.
נדרים · דף כ״ט עמוד א
א׳
אמר ליה רב המנונא קדושה שבהן להיכן הלכה ומה אילו אמר לאשה היום את אשתי ולמחר אי את אשתי מי נפקא בלא גט
ב׳
אמר ליה רבא מי קא מדמית קדושת דמים לקדושת הגוף קדושת דמים פקעה בכדי קדושת הגוף לא פקעה בכדי
ג׳
אמר ליה אביי קדושת הגוף לא פקעה בכדי והתניא שור זה עולה כל שלושים יום ולאחר שלושים יום שלמים כל שלושים יום עולה לאחר שלושים יום שלמים אמאי קדושת הגוף נינהו ופקעה בכדי
ד׳
הכא במאי עסקינן דאמר לדמי
ה׳
אי הכי אימא סיפא לאחר שלושים יום עולה ומעכשיו שלמים אי אמרת בשלמא חדא בקדושת הגוף וחדא בקדושת דמים
א"ל רב המנונא - לעולא היאך יוצאין לחולין בלא פדייה: וכי קדושה שלהן להיכן הלכה - כלומר היכי פקעה בכדי אע"פ שנקצצו: והלא האומר לאשה היום את אשתי - שתהא לי מקודשת היום: ולמחר אי את אשתי - אע"פ שהתנה כך בשעת קידושין: מי נפקא למחר בלא גט - ה"נ אע"ג דנקצצו היינו כמו למחר אין את אשתו ולא נפקי בלא פדיון:
ב׳
מי קא מדמית קדושת הגוף - וכו'. הני נטיעות דקדישי לפדייה קדישי קדושת דמים ולהכי פקעו מאחר שנקצצו אבל אשה קדושת הגוף היא ולהכי לא פקעה בכדי:
ג׳
והתניא מי שאמר שור זה עולה כל ל' יום - שאם יקרב בתוך ל' יום עולה ואם לאחר ל' יום יקרב יהא שלמים: כל ל' יום הוי עולה - כמו שאמר ולאחר ל' יצא מקדושת עולה והוי שלמים: ואמאי - נפקא מקדושת עולה הא קדושת הגוף נינהו ופקעה בכדי וקשיא לעולא דאמר קדושת הגוף לא פקעה בכדי:
ד׳
אמר לך עולא הכא במאי עסקינן - דפקעה קדושת עולה: דאמר לדמי - דאמר הכי תורת דמיו עולה כל ל' יום לאחר שאפדנו ואקח בדליו עולה להכי לאחר ל' יום פקעה בכדי דקדושת דמים היא אבל קדושת הגוף אכתי לא פקעה:
ה׳
א"ה - דמוקמת לה לדמי: אימא סיפא - דההיא אמר שור זה לאחר שלשים יום עולה ומעכשיו ועד שלשים יום שלמים הכי הוי כדאמר איהו: אי אמרת בשלמא - רישא בקדושת הגוף וסיפא בקדושת דמים:
רש״י · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
גליון הש״ס · דף כ״ט עמוד א
א׳
גמ' קדושת דמים פקעה בכדי. עיין ערובין דף לו ע"א רש"י ד"ה היום תהא הקדש וצ"ע:
גליון הש״ס · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
רש״ש · דף כ״ט עמוד א
א׳
ר"ן ד"ה ה"נ דאמר לדמי. דקי"ל המתפיס תמימין לב"ה מידי מזבח ל"י. הוא בתמורה (לג ב). וטפי ה"ל לאתויי הא דהקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף שם (יא ב):
רא"ש ד"ה כל ל"י עולה. והה"נ אם אמר כו' דכיון שיש כו'. כצ"ל:
רש״ש · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
חידושי הרשב״א · דף כ״ט עמוד א
א׳
אמר ליה אביי וקדושת הגוף לא פקעה וכו'. לאותוביה לרבא קאמר, ולא מותיב מינה אכתי לבר פדא (אהא) [דהא - לפי השי"מ] קא מתרץ לה רבא בקדושת דמים, ואילו לבר פדא אפילו קדושת דמים לא פקעה בכדי. והא דאמרינן בסמוך לבתר דדחי אביי האי פירוקא דרבא, לימא תהוי תיובתא דבר פדא, לאו למימר דהאי ברייתא בקדושת דמים כפירוקא דרבא לא תקשי לבר פדא, אלא משום דפליגי אביי ורבא באוקמתא דברייתא, ורבא מתרץ לטעמיה, ומכל מקום לכל הפחות שמעינן מינה, דבין לאביי בין לרבא קדושת דמים מיהא פקעה, משום הכי קאמר לימא תהוי תיובתא דבר פדא.
היום את אשתי ולמחר אי את אשתי מי נפקא בלא גט - וא"ת ומנלן דצריך גט וי"ל דבפרק המגרש בגטין (דף פג:) מיבעיא לן גבי האומר לאשתו היום אי את אשתי ולמחר את אשתי כלומר תהא מגורשת היום ולמחר לא תהא מגורשת מהו ופשיט התם כיון דפסקה פסקה והויא מגורשת לעולם ואם כן גבי קדושין נמי הוי מקודשת לעולם דאיתקש הויה ליציאה וס"ד השתא דבהא לא פליג עולא:
ג׳
והתנן שור זה עולה כל ל' יום עולה - ומועלין בה כל אותן שלשים יום - אור"י דגרס דתניא שהיא ברייתא ולא משנה: שור זה עולה כל שלשים יום ולאחר ל' יום שלמים כל ל' יום עולה - ומועלין בה כל אותן ל' יום [וגם] אם בא כל אותן ל' יום מקריבו כדין עולה ואם נתעכב להקריבו עד לאחר ל' יום הוי משם ואילך שלמים אלמא פקעה קדושת הגוף בכדי ולא דמי להא דאמר בזבחים (דף ל -) תחול זו ואח"כ תחול זו לא חיילא דשאני הכא דלכתחילה לא אמר סתם שיהיה עולה אלא אמר כל ל' יום:
ד׳
דאמר לדמי - שאמר לדמי עולה וא"ת והא אמרינן הקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף וי"ל דאיירי הכא דאמר לדמי נסכים דמודה שם רבא כדאמר בשבועות בפ"ק (דף יא -) אי נמי התם בתם ולכך קדוש קדושת הגוף אבל הכא בבעל מום ולכך קדוש קדושת דמים:
תלמוד בבלי נדרים כ״ט ע״א, מתוך מסכת נדרים. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו רש״י וגליון הש״ס ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.
