תלמוד בבלי - מסכת נדרים · דף כ״ד עמוד ב

אפי' בקמייתא - הנך דלעיל ש"מ:

מאי הוי עלה - אי הוי הלכתא כוותיה דר' אליעזר דהוי נדרי זרוזין ומותר:

אמר ליה רבא - א"כ מתניתא דאמר שבועה שראיתי בדרך הזה: למה לי למימר - דאסור דהיינו שבועה גמורה ודאי כאילו אמר שבועה שאכלתי: ועודי דומיא דנדר קתני - שבועות (נדרי) הבאי אסורין דמשמע דקאמר בלשון נדר ושבועה: אלא אמר רבא - קאמר הכי יאסרו כל פירות העולם עלי בשבועה: אם לא ראיתי - ולא קאמר שראיתי:

אמר ליה רבינא - אמאי אסורות ודלמא שפיר אישתבע לדעתיה דידיה: דלמא קינא דשומשמני - נמלות מקובצות הרבה ראה ביחד כעולי מצרים דאפשר:

בהר"ן ד"ה ת"ש וכו' דהוה ידיע להו. כעין זה בר"ן לקמן כז ע"א ד"ה ולר"ה ובשבת דף ט ע"ב בתוספ' ד"ה הא לן וש"נ:

ר"ן ד"ה נדרי הבאי בסופו. ול"ת התם כעולי מצרים כו' דעל הגוזמא קושטא קאמר. ביבמות (קטז) ובמכות (ה) איתא גמלא פרחא. אך מלת באויר ליתא שם. אמנם עכ"פ שייך קצת לומר עליו בדרך גוזמא פורח באויר ולהכי אשמעינן דאפ"ה חייב עליה משום שבועת שוא:

רא"ש במשנה. לא אמרי' ודאי לא היה כך כו'. כצ"ל. או דצ"ל דעתו היה כך כמו שהוא אומר כו':

רא"ש ד"ה אדעתא דידן אישתבע. ואע"ג דבמתניתין מהימנינן ליה כו'. לכאורה מאי קמדמה נדרים לשבועות הא גם כאן בנדרים מותר. וי"ל:

מאי הויא עלה - וא"ת והא פשיטנא כבר דפליגי רבנן עליה לכן נראה לפרש הלכה כרבי אליעזר ב"י או לא:

נדרי הבאי אם לא ראיתי - פירוש שאמר קונם פירות העולם עלי אם לא ראיתי וכו' מותרין מטעם דעבידי אינשי דמשתעי הכי כדי לאמת ולצדק את דבריהן כשרואין מעשה אחד יותר ממה שרגיל להיות ואין בלבו לאסור ואנן סהדי כדפרישית לעיל: כעולי מצרים - לפי שראה עם רב יותר ממה שרגיל: נחש טרוף - לפי שראוהו טרוף - יותר משאר נחשים ודווקא כשראה כדפרישית אבל אם לא ראה שום אדם ולא שום נחש ודאי לא הוי נדר הבאי ואסור משום דעבידי אינשי דמישתעו הכי כיון שלא ראה כלל:

אלא אמר רבא דאמר יאסרו כל פירות שבעולם וכו'. [בשבועות פירשו התוספות באורך]: