תלמוד בבלי - מסכת נדרים · דף י״ד עמוד ב

תניא הנודר בתורה לא אמר כלום במה שכתוב בה דבריו קיימין בה ובמה שכתוב בה דבריו קיימין

קתני במה שכתוב בה דבריו קיימין בה ובמה שכתוב בה צריך למימר

אמר רב נחמן לא קשיא הא דמחתא אורייתא אארעא הא דנקיט לה בידיה מחתא על ארעא דעתיה אגווילי נקט לה בידיה דעתיה על האזכרות שבה

ואיבעית אימא דמחתא על ארעא והא קא משמע לן דאף על גב דמחתא על ארעא כיוון דאמר במה שכתוב בה מהני וזו ואין צריך לומר זו קתני

ואי בעית אימא כולה מציעתא נמי דנקיט ליה בידיה והא קא משמע לן כיוון דנקיט ליה בידיה אף על גב דלא אמר אלא בה כמאן דאמר במה שכתוב בה דמי:

מתני׳ קונם שאני ישן שאני מדבר שאני מהלך האומר לאשה קונם שאני משמשך הרי זה בלא יחל דברו:

גמ׳ איתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אמר רב אל יישן היום שמא יישן למחר ורב נחמן אמר יישן היום ולא חיישינן שמא יישן למחר ומודה רב יהודה באומר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום שישן היום