תלמוד בבלי - מסכת נזיר · דף נ״ו עמוד א

אוכל בקדשים לאחר ששים יום

ושותה יין ומיטמא למתים לאחר מאה ועשרים יום

ותני עלה במה דברים אמורים בנזירות מועטת אבל בנזירות בת שנה אוכל בקדשים לאחר שתי שנים

ושותה יין ומיטמא למתים לאחר ארבע שנים

ואי סלקא דעתך סלקין ליה יומי תיסגי ליה בשלש שנים ושלשים יום

ועוד מתיב רב אשי אין לי אלא ימי טומאה שאין עולין לו מן המנין ימי חלוטו מנין ודין הוא ימי טומאה מגלח ומביא קרבן וימי חלוטו מגלח ומביא קרבן מה ימי טומאתו אין עולין לו מן המנין אף ימי חלוטו אין עולין לו מן המנין

לא אם אמרת בימי טומאתו שכן מבטל בהן את הקודמים תאמר בימי חלוטו שאין מבטל בהן את הקודמין

אמרת קל וחומר הוא ומה נזיר בקבר ששערו ראוי לתגלחת נזירות אין עולין לו מן המנין ימי חלוטו שאין שערו ראוי לתגלחת נזירות לא כל שכן

ואין לי אלא ימי חלוטו ימי ספרו מנין ודין הוא