גמ' אביי אמר - כגון דאמר אי נמי לאו פלוני הוא וחבריה אמר הריני נזיר שזה פלוני אי נמי לאו פלוני הוא אי הוי נמי נזיר: ומאי לא נתקיימו דבריו - דקאמרי ב"ה הכי קאמרי לא מיבעיא כי נתקיימו דבריו הראשונים הוי נזיר אלא אפילו לא נתקיימו דבריו הראשונים הרי זה נזיר משום דבריו האחרונים:
רש״י · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
רש״ש · דף ל״ג עמוד א
א׳
תד"ה ראה את הכוי. ואותו שאמר שזה חיה הוי ספק נזיר. כצ"ל:
ב׳
בא"ד וכן כו' שאין אחד מכם נזיר משמע אם יש אחד מכם שאינו נזיר ומשמע שידע בעצמו כו'. כ"נ דצ"ל:
ג׳
תד"ה וב"ה הנ"מ (בסופו). ה"נ איגליא מלתא כלומר במשנתינו כ"כ. הוא ר"ת כמו כן:
הרתיע לאחוריו אינו נזיר - הא אתא לקמן הוי נזיר מני אי כב"ש אפי' בהרתיע לאחוריו הוי נזיר וכב"ה נמי לא דלב"ה כיון דאילו אתא לקמן הוי נזיר אותו שנתקיימו דבריו כי נמי הרתיע הוי ספק נזיר אילימא ר' טרפון מי הוי ספק נזיר כיון דבשעה שנדר לא ידע אם פלוני או לא:
תלמוד בבלי נזיר ל״ג ע״א, מתוך מסכת נזיר. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו רש״י ורש״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.
