א׳
רש"י ד"ה חוץ לחומת ב"פ. היינו חוץ לחומת הר הבית כו'. משמע דב"פ גופי' היה בתוך הר הבית. ונראה דהיה בקצהו וחומת הה"ב היה קיר שלו מצד אחד (או מב' צדדין והיה בנוי באחד מזויות הה"ב) ולכן חוץ לחומתו שם הוא ג"כ חוץ לחומת הה"ב. והרמב"ם מפרש שהב"פ עצמו היה חוץ לחומת הר הבית. ונפלאתי על התוי"ט שכ' אחר פי' הרמב"ם וכן פרש"י. גם מש"כ עוד אבל בפי"א כו' כתב רש"י כו' ע"ש. [ולפלא על גה"ש ששכח ברישומיו פרש"י דבפי"א] משמע דר"ל דשם פי' דלא כפירושו בפסחים והירושלמי. והרי אחדים הם למתבונן בם. ועל פי' הרמב"ם (וכן לפרש"י דהכא) ק"ל מהא דפסחים (צא) אר"ח כו' לא אמרן אלא חוץ לחומת ב"פ כו' מ"ט אפשר דאמטו ליה כו'. ושם ע"כ היינו חוץ לירושלים (דהרי הוא נאכל בכל העיר). וכ"כ שם הרמב"ם בעצמו בפירושו ובחיבורו. וכן בב"מ (צ) והא בעי חומה כגון שדש לפנים מחומת ב"פ. ואולי דכאן גורס בית בגי בב' כמבואר בפירושו ובהרע"ב. ושם הגי' ב"פ. אבל עוד קשה מה חילוק יש בין תוך הב"פ לחוצה לו כיון דתרוייהו חוץ להר הבית. ואולי י"ל דהב"פ היה אצל חומת ירושלים והיא היתה הקיר שלו כמש"כ לפרש"י דכאן. וא"כ חוצה לו הוי חוץ לעיר: