תלמוד בבלי - מסכת מנחות · דף ס״ז עמוד ב
8 קטעים. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.
מנחות · דף ס״ז עמוד ב
א׳
אי הכי אפילו חלה נמי אפשר דאפי לה פחות מחמשת רבעים קמח ועוד
ב׳
תרומה נמי אפשר דעביד לה כדר' אושעיא דאמר רבי אושעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר אי נמי דעייל לה דרך גגות ודרך קרפיפות
ג׳
התם בפרהסיא זילא ביה מילתא הכא בצינעא לא זילא ביה מילתא:
ד׳
מתני׳ בא לו לעשרון נתן עליו שמנו ולבונתו יצק ובלל הניף והגיש קמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים
ה׳
משקרב העומר יוצאין ומוצאין שוק ירושלים שהוא מלא קמח קלי שלא ברצון חכמים דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר ברצון חכמים היו עושין:
ו׳
גמ׳ ולא גזר רבי יהודה דלמא אתי למיכל מיניה
ז׳
ורמינהו ר' יהודה אומר בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית ובשעת הביעור וחכמים אומרים לא בדק כו'
ח׳
אמר רבה שאני חדש
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0. he.wikisource.org
על העמוד הזה
תלמוד בבלי מנחות ס״ז ע״ב, מתוך מסכת מנחות. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית.
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0