תלמוד בבלי - מסכת מעילה · דף כ״ב עמוד א

כיסין אלוגין רמא ליה - ר"ל לר' יוחנן: דתנן הלוקח יין מבין הכותים - עד שלא נאסר יינם וכגון שהיה בדרך או בערב שבת בין השמשות ואינו יכול לתקנו לאלתר:

אומר שני לוגין - תרומה גדולה שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה גדולה ואחר כך עושה ממה שנשתייר מאה מדות מפריש עשרה למעשר ראשון ונשתיירו תשעים מדות ומפריש מהן תשעה למעשר שני: ומיחל - שיעור זה מיחל למעשר שני שיכול לחללו ושותה והשאר חולין וישתה ממנו לאלתר אלא שיזהר שיותיר בכלי שיעור התרומה והמעשרות דקסבר יש ברירה:

רבי יהודה ור' יוסי ורבי שמעון אוסרין - עד שיפריש ממש דקסברי אין ברירה ואכל כוס וכוס יש לומר שהוא תרומה ומעשר ואפילו מראשון. והא דר' יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון קשיא אדרבי עקיבא דמודה שמוציא והולך עד האחרונה דכי היכי דהכא אמר אין ברירה דמן הראשון אמרינן נמי שהוא תרומה ומעשר גבי הקדש נמי אכל פרוטה ופרוטה איכא למימר שהיא הקדש: אמר ליה סיפא דמתני' - דמודה רבי עקיבא מיירי באומר לא יפטר כיס זה מן ההקדש:

כיסין אלוגין רמא ליה - דס"ד דטעמא דמתני' משום ברירה אע"פ שאין מפרש שום דבר ולכך פריך מלוגין דאפילו למ"ד יש ברירה מכל מקום דוקא משום שפירש שאני עתיד להפריש אבל בסתמא לא ומשני באומר לא יפטור בכיס וכו' והוה כמפריש בלוגין ומהני מטעם ברירה אי נמי מטעם זה יועיל אפילו למאן דלית ליה ברירה: דתנן הלוקח יין מבין הכותים כו' - מרבי מאיר פריך למה ליה למימר שאני עתיד להפריש במוצ"ש כי לא אמר נמי נתפס לה התרומה באחרונה כמו גבי כיסין שפרוטה של הקדש באחרונה וי"מ דפריך מרבי יוסי ורבי שמעון דאוסרין דלית להו ברירה דה"נ לימא דאין ברירה ולא נהירא דמאן נימא לן דר' יוסי ור"ש היא: