תלמוד בבלי - מסכת מעילה · דף כ׳ עמוד ב

גמ׳ מאן תנא דכל מילתא דמימלך עלה שליח תרתי מילי הויין

א"ר חסדא דלא כר"ע דתנן הנודר מן הירק מותר בדילועין ור"ע אוסר

אביי אמר אפילו תימא ר"ע מי לא בעי לאימלוכי כי אמרו רבנן קמיה דרבא אמר להו שפיר קאמר נחמני

מאן תנא דפליג עליה דר"ע רשב"ג היא דתניא הנודר מן הבשר אסור בכל מיני בשר ואסור בראש וברגלים בקנה ובכבד ובלב ואסור בבשר עופות ומותר בבשר דגים וחגבים רשב"ג מתיר בראש וברגלים בקנה ובכבד ובעופות ובדגים ובחגבים

וכן היה רשב"ג אומר קרביים לאו בשר הן ואוכליהן לאו בר איניש

ולת"ק מ"ש בבשר עופות משום דרגיל איניש דאמר לא אשכחי בשרא דחיותא ואתאי בשרא דציפרא אי הכי הכי נמי עביד איניש למימרא לא אשכחי בשרא דחיותא ואתאי דגים

אמר רב פפא ביום הקזה עסקינן דלא אכיל איניש דגים

אי הכי ציפרא נמי (לא) ניכול דאמר שמואל דמסוכר ואכל ציפרא פרח ליביה כציפרא ועוד תניא אין מקיזין דם לא על הדגים ולא על העופות ולא על בשר מליח

אלא אמר רב פפא ביומא דכייבין ליה עיניה עסקינן דלא אכיל דגים

אמר לו תן לו חתיכה כו' שמע מינה מוסיף על שליחותו הוי שליח

אמר רב ששת דאמר שליח טול אחת מדעתו ואחת מדעתי