תלמוד בבלי - מסכת מגילה · דף י״ג עמוד א

איתי גוברין יהודאין כו' - וסיפיה דקרא לאלהך לא פלחין:

כל דבריך אחד הן - כנגד הספר היה אומר כל דבריך דברי הימים אחת הן הרבה שמות אתה מזכיר פלוני ופלוני וכולן אדם אחד הן: ואנו יודעין לדורשן - ואע"פ שסתמת אותן אנו נותנין את לבינו עד שאנו יודעין לדורשן משום דאמרינן לעיל כל הכופר בע"ז נקרא יהודי נקט לה הכא: ואשתו היהודיה וגו' - והלא בתיה שמה דהא כתיב בסופיה ואלה בני בתיה:

לרחוץ - לטבול (לשון) גירות:

והלא כלב שמו - שבכלב משתעי קרא: הכי גרסינן וישא בתיה שמרדה בגילולי בית אביה - ולכך נשתנה שמה בליקוחין הללו:

שגלה מעצמו - מדלא כתיב אשר היה מן הגולה אשר הגלתה וכתיב אשר הגלה עם הגולה משמע שלא היה כשאר ישראל שגלו על כרחן והוא גלה מעצמו כמו שעשה ירמיהו שגלה מעצמו עד שאמר לו הקב"ה לחזור:

בין ההדסים אשר במצולה - בין הצדיקים שגלו לבבל ובשכינה משתעי קרא:

אסתהר - ירח יפה כלבנה: ירקרוקת היתה - כהדסה זו: אלא חוט של חסד משוך עליה - מאת הקב"ה לכך נראית יפה לאומות ולאחשורוש:

ובמות אביה ואמה תו ל"ל - מאחר דכתיב כי אין לה אב ואם אלא ללמדנו שאפי' יום אחד לא היה לה אב ואם: בשעה שנתעברה אמה מת אביה - נמצא שלא היה לה אב משעה שנראה להקרות אב: וכשילדתה אמה מתה - ולא נראית לקרות אם:

ולרש אין כל - באוריה משתעי קרא: כבשה אחת - בת שבע:

שהיתה מונה בהן ימי שבת - שהיתה משרתת לה אחת באחד בשבת ואחת בשני בשבת ואחת בשלישי בשבת וכן כולן וכשהגיע יום שפחה של שבת יודעת שהיום שבת:

כתלי דחזירי - בקונ"וש שמינים ומתוך אונסה לא נענשה:

ויהי המלצר נושא את פת בגם ויין משתיהם וגו' - וכתיב בההוא ענינא ולמקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר וגו':

אנפקינון שמן זית שלא הביא שליש - גבי מנחות תנן אין מביאין אנפקינון ואם הביא פסול ועלה קאי ר' יהודה ואמר מהו אנפקינון: מעדן - מצהיב:

מגנותו של אותו רשע - גנותו הוא זה שהוא בועל נשים ומשלחן:

שהגוף נהנה מן הגוף - מפני הצינה והעיד לך הכתוב שהיו מתכונין מן השמים לחבבה על בעלה:

ביקש לטעום כו' - לכך נאמר מכל הנשים ומכל הבתולות:

עבד משתיא כו' - חוזר לכמה ענינים לפייסה שתגלה לו מולדתה ולא הועיל וסמוך לה להאי קרא ובהקבץ בתולות שנית וגו' אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה וגו' עבד משתיא סעודה לכבודה מה שלא עשה בשאר נשים: דלי כרגא - אמר בשביל אסתר אני מניח לכם מכסי גולגולתכם היינו והנחה למדינות עשה: שדר פרדישני - דורונות לשרים בשמה והיינו דכתיב ויתן משאת כיד המלך:

גמ' ואשתו היהודיה. עי' מ"ר ריש ויקרא:

שם על שם הצדיקים. עי' ברכות דף כו ע"ב תוד"ה ואין שיחה:

רש"י ד"ה אסתהר ירח. כי ירח תרגומו סהרא (בראשית לז ט):

גמרא ע"ש שכפר בע"ז. היינו כדאמרי' לקמן (יט) מה ראה מרדכי דאיקני בהמן דשוי נפשיה ע"ז:

שם ואשתו היהודיה כו'. אשר לקח מרד וכי יהודי' שמה והלא בתיה שמה ואמאי ק"ל יהודי' כו'. כ"ה בע"י:

רש"י ד"ה ה"ג וישא בתיה. ולכך נשתנה שמם כו'. כ"נ דצ"ל:

רש"י ד"ה שגלה מעצמו. עמש"כ בב"מ (סב) וכוונת התוס' נ"ל מדלא כתיב הוגלה דהיה מבואר שהוא מבנין הפעל אלא כתב הגלה דרשינן הכתיב הגלה מהפעיל והקרי שהוא מהפעל יחד דהיינו שהגלה א"ע וכזה כתבתי בסוכה (נה) ע"ש:

רש"י ד"ה עביד משתיא. חוזר כו' ולא הועיל מדסמיך לה כו'. כ"ה ברש"י שבע"י:

כל הכופר בע"ז נקרא יהודי שנאמר איתי גוברין יהודאין. על שם יהודי שהרי אמר בחלק (סנהדרין דף צג:) דלא הוו משבט יהודה:

אשר הגלה שגלה מעצמו. ודריש ליה מדלא כתיב הוגלה:

קדלי דחזירי. וח"ו היא לא היתה אוכלת: