פסקי תוספות על מסכת מכות דף כ׳ עמוד ב

רבי לא שנה לתלמידיו כסדר אלא איש כל הישר בעיניו ואחר כך סידרן כסדר: (זהו בשבועות דף ב' ע"ב ד"ה מכדי):

אשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת אי לא דמסייע לה: ד"ה מעידין: דף ג

ר"ח פירש דכל איכא דאמרי טפל ללשון ראשון:

ר"ת פסק המלוה לעשר שנים אין שביעית משמטתו: ד"ה איכא: ע"ב

שרי למברז חביתא בבורטיא (ד"ז בשבת קמו ע"ש):

בית צואר בחתיכה אחרת התפור' לחלוק אין לפתחה:

מקוה שלם אין נפסל משום מים שאובין:

מטבילין כלים אגב מימיו לטהרו: ד"ה תניא: דף ד

חבית מליאה יין שנפלה לים הגדול הטובל שם לא עלתה לו טבילה:

חייבי מיתות אין נפטרין בהודאתן: ד"ה דבעידנא: דף ה

נמצא קרוב או פסול אחד מהן עדותו בטל ודוקא כשבא להעיד אבל משום ראייה לחודיה לא מיפסיל: ד"ה שמואל: דף ו

המתרה מצרף שני עדיות אפילו אין רואים זה את זה: ד"ה הוא: ע"ב

יש ליזהר שלא יהיו העדים קרובים לא ללוה ולא למלוה ולא לערב: ד"ה אי: דף ז

העידו על הטריפה פטורין: ד"ה כמכחול:

טריפה שהרג בפני ב"ד חייב: (ד"ז בסנהדרין דף ע"ח ע"א):

המגילה שלש תפירות של גידין משולשת מתחילת תפירה עד חוט של גידין כמו עד שניה של גידין ומשניה עד שלישית כמו משלישית עד סוף התפירה: ד"ה משולשת: דף ט ע"ב

היו שם הרבה עיירות ובאחת יש בית דין מודדין שם: ד"ה חד: דף י ע"ב

תפילין הניתפרים בגידין ותהלים העשויין בגליון דין ספר תורה יש להן:

כשהיו מנדין לאדם שלא יעשה זה הדבר אין צריך הפרה אבל נידוי שאין בידו כעין יהודה צריך הפרה: ד"ה אפילו: דף יא ע"ב

גואל הדם צריך לחזר אחר רוצח להורגו אבל אין רשאי להורגו אותו שאר אדם (ד"ז בגמ' לדברי ריה"ג): יב

בן לוי שהרג אם גלה מעיר לעיר רשאי ללכת בכל העיר ואם גלה לפלכו לא יצא משכונה לשכונה: ד"ה פלכו: דף יב ע"ב

דג הנמצא בחרישה אפילו יש לו קשקשים האוכלו בלאו: ד"ה ביניתא: דף טז ע"ב

רש"י פי' כל שאסור משעה שנולד קרוי בריה אבל נראה דבריה היינו כל דבר שאובד שמו כשהוא מרוסק ואין נקרא בשם ראשון: ד"ה ורבנן: דף יז

גיד שלם נקרא גיד וחתיכה ממנו נקרא חתיכת גיד: בא"ד:

לאו שבכללות היינו שכולל שני שמות נא ומבושל וכל שבקדש פסול יוצא וטמא אבל יוצא דכמה מינים יוצא הן בשר בשדה לא הוי לאו [שבכללות] וכן נותר קדשים קלים וקדשי קדשים לא היינו לאו שבכללות: ד"ה ולילקי: דף יח

מלקט לבנות מתוך שחורות חייב והיינו בחור שבושת לו לבנות. [דין זה ברש"י] ודוקא לרבי יהודה דמחייב מלאכה שאינה צריכה לגופה. ד"ה במלקט: דף כ ע"ב

פאת ראש חייב במספריים כעין תער השחתת זקן דוקא בתער אך גם במספריים יש לחוש מפני הזוג התחתון משחית כבתער: (ד"ז בתרומת הדשן סימן רצה):

ה"ר יעקב מזהיר לספר שלא ינוד זוג התחתון:

ריב"א היה נזהר שלא לגלח כל הראש אפילו במספריים:

אחד המשחית ואחד הנשחת חייב: (ד"ז בגמ'):

חייב על הזקן שתים מכאן מקום חיבור סנטר לעצם אחד מימין ואחד משמאל ושבולת זקן באמצע הרי שלשה וחבור הצדעים הרי חמשה ורבינו חננאל פירש מקום חיבור הלחי לצדעים של ראש מכאן ומכאן [הוי] פאת ושתי גבולי השפה מימין הפה ושמאל ושבולת הזקן מתחת באמצע: (ד"ז בהרא"ש):

כתובת קעקע שמסרט בשרו בסכין כעין אותיות ואחר כך ממלא הקעקע דיו וסם ואסור לעשות כך שום כתיבה: (ד"ז ברש"י): דף כא

מותר לתת אפר מקלה על גבי מכתו: (ד"ז בגמרא):

שהה כדי לפשוט וללבוש כלאים חייב על כל אחת ואחת: (ד"ז בגמ'): ע"ב

זרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד חייב על כלאי הכרם ועל כלאי זרעים: ד"ה החורש:

מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך אך צורך קצת כהוצאת קטן ולולב וספר תורה: (ד"ז בביצה דף יב ד"ה ה"ג):

אין אסור להרביע חולין וקדשים:

המנהיג כלאים בלא משאוי אינה הנהגה: ד"ה המנהיג: דף כב

נקלה בהגבהת מכה ראשונה או בשניה פטור אפילו לא לקה: ד"ה קלה: דף כג

נפסקה רצועה הראשונה קודם שלקה כלל אין פוטרין אלא בשניה שלקה אחת: בא"ד: