תלמוד בבלי - מסכת קידושין · דף י״ג עמוד א

16 קטעי גמרא, ולצידם רש״י ובן יהוידע וגליון הש״ס ופני יהושע ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש וחידושי הרשב״א וחידושי הריטב״א ורא״ש ותוספות לפי מהדורת וילנא. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.

קידושין · דף י״ג עמוד א
א׳
כי אמרה לא נמי הוו קידושין אמאי והא קאמרה לא אלא לאו רצתה דאמרה אין לא רצתה דאישתיקה משתקה ושמע מינה שתיקה דלאחר מתן מעות ולא כלום היא
ב׳
קשו בה בפום נהרא משמיה דרב הונא בריה דרב יהושע מי דמי התם בתורת פקדון יהבינהו ניהלה סברה אי שדינא להו ומיתברי מחייבנא בהו הכא בתורת קדושין יהבינהו ניהלה ואי איתא דלא ניחא לה לישדינהו
ג׳
פריך רב אחאי אטו כולהו נשי דינא גמירי ה"נ סברה אי שדינא להו ומיתברי מיתחייבנא באחריותייהו שלחה רב אחא בר רב לקמיה דרבינא כה"ג מאי שלח ליה אנן לא שמיע לן הא דרב הונא בריה דרב יהושע אתון דשמיע לכו חושו לה
ד׳
ההיא איתתא דהוה קא מזבנה וורשכי אתא ההוא גברא חטף וורשכא מינה אמרה ליה הבה ניהלי אמר לה אי יהיבנא ליך מיקדשת לי שקלתיה ואישתיקה ואמר ר"נ יכולה למימר אין שקלי ודידי שקלי
ה׳
איתיביה רבא לר"נ קידשה בגזל ובחמס ובגניבה או שחטף סלע מידה וקדשה מקודשת התם בדשדיך
ו׳
ומנא תימרא דשני לן בין שדיך ודלא שדיך דתניא אמר לה כנסי סלע זו שאני חייב ליכי וחזר ואמר לה התקדשי לי בו בשעת מתן מעות רצתה מקודשת לא רצתה אינה מקודשת לאחר מתן מעות אפילו רצתה אינה מקודשת
ז׳
מאי רצתה ומאי לא רצתה אילימא רצתה דאמרה אין לא רצתה דאמרה לא הא אישתיקה הוו קידושין ונתני מקודשת סתם כי התם
ח׳
אלא רצתה דאמרה אין לא רצתה דאישתיקה וקא תני דאינה מקודשת מאי טעמא יכולה למימר אין שקלי ודידי שקלי
ט׳
ואלא קשיא הך דקדשה בגזל ובחמס ובגניבה או שחטף סלע מידה וקדשה מקודשת אלא לאו שמע מינה הא דשדיך הא דלא שדיך
י׳
כי נח נפשיה דרב אסי עיילו רבנן לנקוטינהו לשמעתתיה א"ל ההוא מרבנן ור' יעקב שמיה הכי א"ר אסי א"ר מני כשם שאין אשה נקנית בפחות מש"פ כך אין קרקע נקנית בפחות מש"פ אמרו ליה והתניא אע"פ שאין אשה נקנית בפחות משוה פרוטה קרקע נקנית בפחות מש"פ
י״א
א"ל כי תניא ההיא בחליפין דתניא קונין בכלי ואע"פ שאין בו שוה פרוטה
י״ב
הדר יתבי וקאמרי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהן אמר ר' אסי אמר רבי יוחנן וקשין לעולם יותר מדור המבול שנאמר (הושע ד, ב) אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף פרצו ודמים בדמים נגעו
י״ג
מאי משמע כדמתרגם רב יוסף מולדין בנין מנשי חבריהון חובין על חובין מוסיפין
י״ד
וכתיב (הושע ד, ג) על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו וגו' ואילו בדור המבול לא נגזרה גזירה על דגים שבים שנאמר (בראשית ז, כב) מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים ואילו הכא אפילו דגים שבים
ט״ו
ואימא עד דעביד לכולהו לא סלקא דעתך דכתיב (ירמיהו כג, י) כי מפני אלה אבלה הארץ
ט״ז
ואימא אלה לחוד והנך לחודיהון

מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0. תלמוד בבלי, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

רש״י · דף י״ג עמוד א

א׳
כי אמרה לא נמי הוו קידושין - בתמיה: דשתקה מישתקה - ולא רצתה דקאמר ה"ק לא אמרה רוצה אני: לא כלום היא - דהאי דשתקה משום דלא איכפת לה הוא:
ב׳
מי דמי - שתיקה דהכא לשתיקה דהתם: התם - גבי כנסי בפקדון מעיקרא בתורה שמירה קבילתיה כי הדר אמר התקדשי לי בו סברה אי שדינא ליה כו' הילכך לא שדתינהו והאי דלא מחאי משום דלא איכפת לה אבל גבי ציפתא מעיקרא בתורת קידושין קבלתיה ונהי דציפתא לית בה שוה פרוטה כי הדר ואמר תקדוש בזוזי דאית בה אי לא ניחא לה תשדינהו דהא לא נתחייבה בשמירתה ומדלא שדתינהו ש"מ נתרצית בקידושין:
ג׳
דינא גמירי - וידעה כיון דלא קבלה נטירותא עלה אי שדיא להו לא תחייב: לא שמיע לן - לא הוא אמר לנו ולא אחר משמו: חושו לה - ואצרכוה גיטא:
ד׳
וורשכי - בינדלו"ש (בינדיל"ש: אגדים, חגורות) :
ה׳
גזל - דלא יהיב דמי: חמסן - דיהיב דמי אבל לא נתרצו בעלים מעולם למכור: בדשדיך - שדבר בה קודם לכן ונתרצית להתקדש לו דהתם כי שתקה משום דניחא לה הוא:
ז׳
נימא מקודשת סתם - ולא איצטריך לפלוגי ולמימר דכי אמרה לא אינה מקודשת שאף הקטנים יודעים בו: כי התם - כדתנא בההיא דלעיל בשעת מתן מעות מקודשת:
ח׳
לא רצתה דאישתיקה - וקבילתיה ואפ"ה אינה מקודשת דדידה שקלה ולאחר מתן מעות אפילו רצתה דאמרה אין לא מקדשה דמעיקרא קבלתיה בחובה וכי הדר אמרה אין לא קיהיב לה מידי:
ט׳
ואלא קשיא הך כו' - מסקנא דמנא תימרא היא:
י׳
לנקוטינהו לשמעתתיה - נתקבצו לבהמ"ד ואמרו כל ששמע שמועה חדשה מפיו יאמרנה באזני חביריו כדי לצרפם שלא ישתכחו:
י״א
קונין - בחליפין שלף איש נעלו (רות ד׳:ז׳):
י״ב
הדר יתבי וקאמרי - בשמעתיה דר' אסי הא דאמר רב יהודה כו' א"ר אסי עלה קשים לעולם דיינים המורים הוראה בעריות ואינם בקיאין יותר מדור המבול: פרצו - כמו וכן יפרוץ (שמות א) מולדין בנין:
י״ג
מאי משמע - מהכא קשים לעולם דקאי על כן תאבל אאשת איש: כדמתרגם רב יוסף - דהוה בקי בתרגום נביאים שתרגם יונתן בן עוזיאל דהאי פרצו דמים בדמים נגעו באשת איש קאי:
ט״ו
כי מפני אלה אבלה הארץ - בעלמא כתיב מיהא שמעינן מינה דאכל חדא קאמר על כן תאבל דהא אלה חדא מהנך דקרא קמא היא:
רש״י · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

גליון הש״ס · דף י״ג עמוד א

א׳
גמ' לא נגזרה גזירה על דגים שבים. עי' הרא"ם בראשית ו ד"ה אשר בחרו:
גליון הש״ס · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

רש״ש · דף י״ג עמוד א

א׳
גמרא סברה אי שדינא להו ומיתבדי. כ"ה בד"י בד' וכן בסמוך:
ב׳
שם אילימא רצתה דאמרה אין כו'. מש"כ המהרש"א דרצתה לא משמע דאישתיקה. נעלם מכ"ת הסוגיא דלקמן (סג ע"ב) ע"ש:
ג׳
שם מאי משמע כדמתרגם כו'. עפרש"י ועי' רש"א לקמן. ול"נ דלמסקנא קאי ע"כ תאבל וגו' על אלה לחודא וכן על פרצו לחוד. וכל הני דחשיב ביניהם לא קאי אלא על כולם יחד. והחילוק בין נאפו לפרצו הוא כיון דהולידו ממזרים חמיר טפי כדאיתא בחגיגה (ט) במשנה:
ד׳
רש"י ד"ה הדר יתבי. בשמעתי' דר"א הא דאר"י כו'. כצ"ל:
ה׳
תד"ה כשם. תימה דהל"ל איפכא כו'. בעניי לא הבנתי תמיהתם דכיון דבקדושי אשה תנן בהדיא דא"מ בפחות מש"פ ובקרקע לא תנן אשמעינן דאף בקרקע הדין כן. ואיך יאמר איפכא לתלות תניא בדלא תניא:
ו׳
בא"ד דאורחיה דגמרא למינקט שאינו פשוט תחלה כו'. כ"נ דצ"ל:
רש״ש · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

תוספות · דף י״ג עמוד א

י׳
כשם שאין האשה נקנית בפחות משוה פרוטה כך אין הקרקע נקנית כו' - תימה דה"ל למידק איפכא דהא קניני אשה לא ידעינן אלא משדה ושמא י"ל דלית ליה ג"ש דקיחה קיחה אלא נפקא ליה מויצאה חנם א"נ י"ל דאורחיה דגמ' למינקט הפשוט תחילה כדאי' בנדרים (דף כה:) כשם שנדרי שגגות מותרות כך שבועות שגגות מותרות ואע"ג דנדר לא ידעינן אלא משבועות דכתיב האדם בשבועה פרט לאנוס (שבועות דף כו:):
תוספות · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

מפרשים נוספים על דף י״ג עמוד א

כל אחד מהם ארוך מכדי להיכנס לעמוד הזה, ולכן הוא מוצג בעמוד משלו.

נלמד לאחרונה ב־26.8.2023 · הדף היומי היום

על העמוד הזה

תלמוד בבלי קידושין י״ג ע״א, מתוך מסכת קידושין. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו רש״י ובן יהוידע וגליון הש״ס ופני יהושע ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש וחידושי הרשב״א וחידושי הריטב״א ורא״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0