חידושי הרשב״א על מסכת קידושין דף י״א עמוד ב

ותנן הפורט סלע ממעות מעשר שני. ופירש רש"י ז"ל שמעת מינה שחלל תחלה מעשר בפרוטות של נחשת ועתה בא לפרט בהן סלע. ותמיהא לי דמשמע מלשונו דפירכא מדחלל המעשר על פרוטות של נחשת, ולומר דכסף דוקא בעינן, וזהו תימא, דהא תנן בדינר ובשוה דינר, דאלמא כסף האמור בתורה לאו כסף דוקא אלא שוה כסף ככסף, ועוד דאם כן הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מנא לן, דמהיקשא דכסף כסף דמעשר לא גמרינן אלא דלא בעינן כסף דוקא, אבל שוה כסף מיהא נבעי, אלא הכי פירושו ותנן הפורט סלע ממעות מעשר שני דשמעינן מינה דמעיקרא חלל שמעשר מעט מעט על פרוטות עד שהשלימו לפרוטות שוה סלע ואחר כך בא להחליף הפרוטות בסלע, דאם לא כן הפורי מטרתי למה לי להחליף מעשר בפרוטות ופרוטות בסלע, ליחל מעיקרא מעשר בסלע, אלמא אף בפרוטה אחת מצי מחלל ואע"ג דכתיב ונתת בכסף (דברים יד, כה), וכן נראה מפירושי הראב"ד ז"ל ועיקר.

ושל דבריהם כסף מדינה. ולאו כל של דבריהם קאמר, דהא תנן (ב"ק לו, א) התוקע לחבירו נותן לו סלע ר' יוסי הגלילי אומר מנה, ואמרי בגמרא דמנה צורי קאמר, אלא כל מקום ששנו בו סלע ר'יוסי הגלילי אומר מנה, ואמרי בגמרא דמנה צורי קאמר, אלא כל מקום ששנו בו סלע קאמר דומיא דכסף קצוב שבתורה, דהיינו סלעים שאין כתוב בתורה אלא שקלים כך פירש בתוס'. ויש מפרשים דלא כל כסף של דבריהם קאמר, אלא לומר לך דאין של דבריהם כשל תורה שהוא לעולם כסף צורי, אלא של דבריהם פעמים שהוא של מדינה, והלכך כל שלא פירשו לך כסף צורי אין לך לומר אלא של מדינה, דתפשת מועט תפשת תפשת מרובה לא תפשת.