פסקי תוספות על מסכת כריתות דף י״ח עמוד ב

כשיש סכנה אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש: ד"ה ואי אתא: דף ג ע"ב

אם אין לו יין קפריסין מביא במקומה חמר חיוריין עתיק: (ד"ז בגמ') (דף ו):

מלח סדומית לשרות בהן את הציפורן אבל לא יערב מלח בקטורת דאפילו למ"ד דבעי מלח היינו בשעת הקטרה דכל העולין טעונים מלח. וכפת הירדן לר"נ נמי היינו לשרות בה [את הציפורן]: ד"ה מלח סדומית: דף ו

שופר אין בו קדושה אלא תשמישי מצוה דהא נזרק. יין או מים נותנין לתוכו לצחצחו ולא מי רגלים מפני הכבוד. ד"ה מסייעי: שם

בכל שנה מפטמין ג' מאות וששים וחמשה מנין בכל יום נקטר מנה פרס בבקר ופרס בערב הלכה למשה מסיני ואם לא הקטיר אלא כזית שחרית וכזית ערבית יצא: ד"ה דמפטם: שם ע"ב

כלל שאין מפורש במה מדבר אין דנין אותו בכלל ופרט: ד"ה מוקח לך: שם

יום הכיפורים מכבדו בכסות נקייה דכתיב מקרא קודש: ד"ה וקראו מקרא: דף ז

היוצא דופן על ידי סם. ולא יצא דרך [בית] הרעי מה שמשריץ בתוך מעיו כי אם מה שבלע: ד"ה יוצא דופן: שם

המחוייב ה' טבילות כיון שטבל פעם אחת שוב אין צריך לטבול: (דין זה בגמרא): דף ח

גר שבא להתגייר בזמן הזה צריך טבילה: (דין זה בגמרא) דף ט

גר ועבד ואמה התושבים עושין מלאכה [בשבת] לעצמן אבל לא לאחרים: שם

לרבנן אין אשה סוטה שותה ושונה ולרבי יהודה באיש אחד ושני בועלין ואין שונה: ד"ה תורה אחת: ע"ב

ילדה וחזרה וילדה אם ימי טוהר דשני נמשכין אחר ימי טוהר דראשון מניינא דשני ואם ימי טוהר דשני אין נמשכין אחר (השני) מניינא דראשון ואם משכו ימי טוהר דראשון טפי מינה מנינן. ראתה תוך ימי לידתה סופרת שבעת ימים מראייה זו ואילך ילדה תוך ימי נדתה סופרת מלידתה ילדה נקבה ושוב אחר חמשה ימים ילדה זכר מונה מן הנקבה לעולם להחמיר: ד"ה וקולא ל"ל: דף י ע"א

חטאת בסלע מדרבנן ומדאורייתא בת דנקא י"מ כשמביאנה בסוף שנתה יביאנה בסלע אבל משמיני והלאה (דטלה בן ח') יביאנו: ד"ה מכלל: דף י ע"ב

עשירית האיפה בפרוטה לפי הש"ס יגיע יותר ממעה וחצי לפי חשבון ארבעה סאין בסלע: ד"ה עשירית: שם

אמרו לה שנים מת בעליך אין צריכה רשות ב"ד כי אם בעד אחד: ד"ה מכלל דרישא: דף יא ע"ב

מגו במקום עדים לא אמרינן היינו היכא דגמרו לעדותן: ד"ה אם ירצה: דף יב

המלוה חבירו בעדים אין צריך לפורעו בעדים או היכא דהוי מגו לחייב לחבירו לא אמרינן אלא היכא דבא המגו לפטור: ד"ה לא עמדתי: דף יב

עדים ששמעו הדבר מפי בעלי מעשה אך לא נתכוונו להעיד ולא הובאו שם לשם עדות אין בעדותן כלום אם אחר זמן באין להעיד בבית דין: ד"ה לא נתכוונתי: ע"ב

משקין שיש תורת מעיין עליהן מכשירין אפילו שלא לרצון ואפי' באין מאדם טהור ודוקא משקין הבאין מגוף טמא אבל משקין שנטמאו בשרץ דינו כמשקה טהור: ד"ה ועוד מקום: דף יג

כהן ששתה יין ונשא כפיו פסול ושיעורו ברביעית לתפלה דבעי כוונה וכל שכן לברכת כהנים: ד"ה ונכנס: ע"ב

שאלו מרבן גמליאל כשהלכו ליקח בהמה לומר אף על פי שהיו טרודין היו עוסקין בתורה: ד"ה שהלכו: דף טו

שיעור עולה בשר וחלב כזית. ויין ב' לוגין המעלה בחוץ בשר תודה פטור בשר קדשים קלים אין בו מעילה לא לפני זריקה ולא לאחר זריקה:

לרבי יהודה דבר שאין מתכוין חייב מן התורה: ד"ה סבירא ליה: דף כ ע"ב

כל דבר שהוא מתכוין והוא פסיק רישא [חייב אע"ג] דהוי מלאכה שאין צריכה לגופה: בא"ד:

לטמא אחרים בעינן כביצה ואין מקבל הכשר בפחות מכביצה: (עיין דף כא)

יש נוהגים כשנותנין דם במחבת שופכין דם הנשאר בשולי קערה שמלחוהו בתוכה או מערין הכל ביחד מן הקערה למחבת שלא ישאר הדם בפני עצמו בקערה כשאין בו קשקשים ונראה דאין צריך הואיל והוא היה בתוכו עד עכשיו:

חטאת העוף הבאה על הספק ונודע לו אחר כך שבודאי ילדה אין צריך להביא עוד הואיל ואין באה אלא להתירה בקדשים הואיל והותרה הותרה: ד"ה אם עד: דף כב ע"ב

כל היכא דאיכא תרי ותרי לא אוקימא אחזקה:

הפקר שאדם מפקיר בעל כרחו כמו שטף נהר כל המחזיק בו זכה אבל הפקר לצורך ארי שמלוה אותו ולא אכלו הארי אין מופקר לאחר:

כבש בסלע וקינין ברבעתים ועשירית האיפה בפרוטה מדרבנן:

המוציא מעות מקדושה ראשונה לקדושה אחרת מעל: