א׳
רש"י בד"ה דלמא גונדלית חתם בהני יוונים חיישינן כו' שמא יוני הראשון חתם כדרך כו' עכ"ל. מכאן משמע להדיא דאיירי שאין מכירין כלל קיום חתימת העדים דאי איירי במכירין חתימת היווני ששמו יוסף והוא בנו של שמעון הידוע אלא שחתימת היווני שמעון בן יוסף וא"כ היאך אפשר לומר שחתם גונדלית דא"כ הרי שמו שמעון ואנן ידעינן ששמו יוסף וליכא למימר לעולם שאין אנו מכירין עיקר שמו של היווני אלא דאפילו הכי מקיימינן חתימתו מתוך שטרות אחרים היוצאים מתחת בעליהם שאכלו השדות בשופי בלא ערעור ושם חתם שמעון בן יוסף ואכתי לא ידעינן אם שמו יוסף בן שמעון או שמעון בן יוסף וחתם גונדלית שנראה דוחק לומר דנחוש לכך שחתם בכל השטרות גונדלית שהרי לעולם אין חותם גונדלית אלא היכא שחתם עברי לפניו ואם כן נראה דוחק לומר דאסתייע מילתא בכל השטרות שחתם עד א' עברי וא' יווני אע"כ דאיירי שאין אנו מכירין כלל חתימת היוונים אלא דאפ"ה ידעינן שהם יוונים כגון שהכתב הוא בכתיבת אותיות יווני וכמ"ש לעיל בשם הראב"ד ז"ל וא"כ חיישינן שפיר לגונדלית. ולכאורה היה נ"ל לפרש פירוש אחר בענין גונדלית דלעולם אין היווני משנה חתימתו להקדים שמו לשם אביו אלא לעולם חותם ומקדים שם אביו תחלה אלא גונדלית דשמעתין איירי דאפשר דכיון שהיווני ראה שהעברי החתום לפניו התחיל עיקר חתימתו על הגט שהוא חותם עליו חתם היווני ג"כ בדרך זה שהתחיל חתימתו בשם אביו ואח"כ שמו ומ"מ עיקר חתימתו על הגט שמתחיל חתימה שלו בשם אביו וא"כ היווני חתם על הגט השני ואף שהוא שם אביו מ"מ תחילת חתימתו עדיף ליה שיהיה על הגט שרוצה לחתום עליו כמו העברי כנ"ל נכון ואף שאין זה שיטת רש"י ותוספות מ"מ יש ליישב בזה שיטת הרמב"ם ז"ל בפירוש המשניות שכתבתי במשנתינו ובזה יתיישב מה שהקשיתי עליו ודוק היטב: