תלמוד בבלי - מסכת גיטין · דף ע׳ עמוד א

ענבי תאלא - ענבי גפן המודלת בדקל:

לחזזיתא - ילפת: חיטי ארזנייתא - חטין גסים: אמרא חדתא - על ברזל של פושויי"ר חדש: ונישוף - ימשח: לדבר אחר - צרעת:

באלונכי פרסאי - בנוכליות של פרסיים שמצרפין אותן במי סם המות: דמפקיד אביתיה - צוואה על נכסיו:

חלא שמזג - חומץ חזק:

מכל דבר - שהוא טוב לו ומתוק לחיכו ואוכל ממנו כל תאוותו מביאו לידי חולי ששמו אחילו: הואיל ואמר מר - שהתמרים יפין לגוף כל כך: משחנן - מחממות: משלשלן - משלשלות: מאשרן - נותנות כח: ולא מפנקן - אינן מתענגות את הלב להיות איסטניס ואע"פ שהן מתוקות:

כל שקייני - כל משקין שאדם שותה לרפואה יש להן מנין ימים לשתותם יש מהן ג' יש מהן ז' יש מהן י"ב:

בונא דשתיתא דטלפחי - מלא אגרוף מן שתיתא שם מאכל העשוי מקמח עדשים ומלח: ונכרוך גופיה בסדינים - כדי שיתחמם גופו ויזיע: וליכא דנוקמיה - ולא יהיה אדם שיקיצנו לפי שהזיעה יפה לו:

אכול שליש - מלא מעיך שליש ושתה שליש והנח שליש בטנך ריקם: ולכשתכעוס - וימלא בטנך כעס תעמוד על מילואך אבל אם תמלא מעיך אכילה ושתיה לכשתכעוס תבקע:

בטיבול - לטבול בחומץ או פת ביין: שהנאתך - שערבה לך: משוך ידך הימנה - שלא תמלא את כריסך:

טיליא - יין רע: ויתק - חלשות: ריחתנא - שיש לו ריח טוב מאד:

בצפרני - לבקרים:

הויין לו - אם נתעברה באותו תשמיש: בעלי ראתן - חלשים הרבה מחמת שיש להן שרץ במוח כדאמרינן בכתובות (דף עז:): דלא טעים מידי - בין הקזה לתשמיש:

נכפים - נופלין מאותו חולי:

עוית - קרנפ"א:

סם דלריא - סם רפואתה של דלריא דרדרא שמה: מוריקא דחוחי - קרו"ג הגדל בגדר של היזמי שקורין שבי"ל: אלים - לועס בשיניו:

בדרך ארץ - שאין לו כח לשמש: קפיזא - כלי מחזיק ג' רביעיות: ונדוקינהו - יכתשם הדק: לנערותי - בתשמיש:

פחד - דאגה שדואג על דבר העתיד כגון טירוד מזונות או פחד אויב וקורין סיינש"א: סחרחר - מוקף דאגה:

אכל ועמד - מיד קודם ששהה מעט:

העושה אותן - כולן כאחת:

מעורת - שם אשה:

ומיעוטן יפה - כשיש לאדם מעט מהם יפה לגופו לרפואה וטוב שיהא לו קצת משלא יהא לו כלום: אבל רובן קשה - כשיש לו הרבה: דרך - להלך בדרכים: ודרך ארץ - תשמיש: עושר - מיעוטו יפה ורובו קשה שמבטלו מת"ת ומגביה לבבו: חמין - לרחוץ ולשתות:

נתק - צרעת: גדגדניות - איילנדר"א: שלא בזמנה - לקמיה מפרש: והקזת דם למטה - היא ממעטת כפלים בכולן:

גמ' אכול שליש ושתה שליש וכו'. עי' נדה דף כד ע"ב תד"ה אכילתו:

גמרא קורטמא דחרי. כצ"ל וכ"ה בערוך ובזה יובן פרש"י:

שם ממעטין את הזרע כו' וגדגדניות. עי' עירובין (כח):

רש"י ד"ה קפיזא. ג' רביעיות. ר"ל רביעיות הקב כי בעלמא מפרש ג' לוגין:

רב שימי בר אשי עבד ליה לההוא עובד כוכבים כו' - הקשה ה"ר אלחנן אמאי לא אסור לרפאות העובד כוכבים כדאמרינן בפ' אין מעמידין (ע"ז דף כו.) גבי מילדת ומניקה אפילו בשכר לפי שמגדלו לעבודת כוכבים ואור"י דשמא כדי להתחכם ברפואה שרי כדי שידע לרפאות ישראל ע"י כן א"נ העובד כוכבים היה יודע שהיה בקי ברפואה זאת ושרי משום איבה או שמא לא שייך כאן מגדל בן לעבודת כוכבים כמו במילדת ומניקה:

דרך ועון - דאגת העון א"נ עונש העון:

חמשה קרובין למיתה אכל ועמד כו' - משמע אפילו עושה אחד מהן בלבד מדלא קאמרינן עלה דבעינן כסדרן: