א׳
גמרא אי מה תרומה ממין על שא"מ לא כו' רי"א משום ר' אלעאי כו' ובה"א תורמין כו'. תימה כיון דר' אלעאי עצמו אמר דלב"ה תורמין א"כ מאי פריך אליבי' אי מה תרומה ממין עשא"מ לא. וזה דוחק לומר דפריך לדידן דנהגינן כר' אלעאי ברה"ג כדלקמן. ולענין תרומה ודאי הלכה כת"ק דידי' דלא נחלקו ב"ה בזה דא"ת ממין על שא"מ. לכן ה"נ לכאורה דט"ס כאן וצ"ל כמו דאיתא בתוספתא דתרומות פ"ב רי"צ משום ר' אליעזר (וכן שם בפ"א איתא רי"צ משום ר' אליעזר תרומת חרש כו' והובא כן בגמרא דשבת (קנג) וביבמות קיג). ושפיר פריך מת"ק דרי"צ דמסתמא ל"פ ר' אלעאי עלי'. אבל מ"מ קשה דהא סתם מתניתין בפ"ב דתרומות מ"ד כוותי' דרי"צ משום ר"א אליבא דב"ה דתורמין דתנן התם כל מין חטים אחד כ"מ תאנים כו' אחד ותורם מזע"ז וע"ש בר"ש ושנ"א. ועוד שם במ"ו זה"כ כו' וכל שאינו כלאים בחברו תורם כו'. ועוד דבתוספתא שם איתא דת"ק דרי"צ משום ר"א אית ליה דתורמין מן תאנים שחורות על לבנות וכן בב' מיני חטים. ואם היא גי' אמיתית ודלא כגי' ספרינו כאן. תמוה טובא מאי פריך הכא: ע"כ נלע"ד דבת"ק צ"ל כאן כגי' התוספתא דתורמין מזע"ז וכסתמי דמתניתין דתרומות שהבאתי. ובדרי"צ משום ר' אלעאי. (כגי' שלפנינו ולא כגי' התוס' ר' אליעזר) צ"ל איפכא בש"א תורמין ובה"א אין תורמין (דלגי' שלפנינו תיקשי וכי טעמא דב"ש אתי לאשמעינן כדפריך הגמרא בשבת (קלה). ותירוץ התוס' בכזה בעירובין ספ"ק בד"ה אר"ה והביאו כזה מגמרא דסוף יבמות. נראה דלא שייך זה אלא על אמורא אבל לא על תנא). והשתא פריך כאן שפיר מר' אלעאי גופי' ונכון בס"ד: ונפלאתי על הרמב"ם שבפ"ה מה"ת ה"ג פסק כל מין חטים אחד כ"מ תאנים כו' אחד ובפ"י מהל' בכורים הלי"א כתב היו ב' מיני גיזות כגון גיזה לבנה וגיזה שחומה כו' זה נותן לעצמו וז"נ לעצמו. והכ"מ בסיום דבריו כ' דלא גרעי מתאנים שחורות ולבנות דחשיב התם תרי מיני לענין תרומה תמוה דמזכה שטרא לבי תרי וצע"ג: ואגב עיוני ראיתי בבאורי הגר"א לאו"ח סי' רכ"ה סק"י שכ' וז"ל וגם אין ראיה מפ' רה"ג דקאמר שם ב' מינים שחופות ולבנות דשם קאמר לדברי הס"ד כו' ע"ש. והוא תמוה דהלא מסיק שם דמתניתין דלא כר' אלעאי משמע דלדידי' דיליף רה"ג מתרומה דמין על שא"מ לא. ה"נ דאין מפרישין משחופות אלבנות או איפכא משום דתרי מיני נינהו. וכן ה"ל לדחות דבריהם דהלא קי"ל כסתמי מתניתין דתרומות שהבאתי דהכל מין אחד וצע"ג: