אקריין (דברים כח, לב) בניך ובנותיך נתונים לעם אחר לאביי א"ל בנך ובנתך נפישין את אמרת לקריבך והיא אמרה לקריבה ואכפה לך ויהבת להון לקריבה דהוי כעם אחר לרבא א"ל דביתהו שכיבא ואתו בניה ובנתיה לידי איתתא אחריתי דאמר רבא אמר ר' ירמיה בר אבא אמר רב מאי דכתיב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת האב
קיסר - מלך רומי והיה לו תגר עם פרסיים: מאי חזינא - מאי אראה בלילה בחלום: משחרי לך פרסאי - עושים בך עבודת המלך כמו לא חמרא דחד מנהון שחרית (תרגום במדבר יו) ולשון חכמים (ספרי פ' דברים) הדבק לשחוור וישתחוו לך: שבור - מלך פרס: ושבו לך - ישללוך בשבי: וטחנו בך קשייתא - יכופו אותך לטחון גרעיני תמרים:
ב׳
פסיד עסקך - תתקלקל פרקמטיא שלך: ולא אהני לך למיכל - מתוך צערך לא יטעם לך שום מאכל: מרווח עסקך - ומתוך שמחתך לא תתאוה לאכול שתהיה שבע בשמחתך:
ד׳
והיא - אשתך:
ה׳
לפכוחי פחדך - להפיג דאגתך:
ו׳
מרישיה - זרע רב תוציא השדה:
ח׳
בדיינא דמלכא - אוצר שתכשיטי המלך שם ישבר על ידי גנבים ויעלילו עליך לומר שאתה גנבתם: קל וחומר מינך - אם רבא נחשד כל שכן שיחשדונו וזהו וייראו ממך:
ט׳
חסא - חזרת: עיף עסקך - כפול בריוח כחזרת שהיא רחבה וכפולה: מריר עסקך - שנאוי לכל ומר יהיה הסחורה שלך:
י״א
חביתא - הם היו משתכרים ביין: חלי עסקך - מתוק כלומר שתתן סחורתך בזול:
י״ב
דקדחי - גדלה: עשיק עסקך - ביוקר תמכרנו כמו עשיק לגבך (ב"מ ד' נב.): לרבא א"ל קאוי עסקך - לשון קהוי הכל ישנאוהו:
י״ג
מתבעי עסקך - יתבקש עסקך ויחזרו אחריו לקנות:
י״ד
דקאי אאיסדן - מראשותיו כדמתרגמינן מראשותיו אסדוהי (בראשית כח): מלכא הוית - ראש ישיבה הדורש דרשות והמתורגמן עומד עליו באמורא להשמיע בקול רם לרבים כקול חמור הנוער: וי"ו דפטר חמור גהיט מתפילך - בפרשת והיה כי יביאך וכל פטר חמר תפדה בשה והוא חסר וי"ו ובתפילין של רבא כתבו הכותב מלא ואח"כ מחקו והיינו גהיט מחוק:
בלא מצרים - נחלה בלא מצרים כלומר קרקעות רחבים ורבים: וכסיין אבקיה - כסוי עפר הפורח ממפולת החומה: ונתר מוקרי - נשר מוחו: אודרא מבי סדיא - המוכין יוצאין מן הכר שבמראשותיו: הללא מצראה - הלל שאנו קורין בפסח לפי שיש הלל אחר הקרוי הלל הגדול קורין לזה הלל המצרי: ניסי מתרחשי לך - שע"י נסים נקרא ניסן שעל כל צרה הבאה לישראל אומרים אותו על גאולתן:
י״ז
הוה קא אזיל - בר הדיא בהדיה דרבא: בארבא - בספינה: אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי - שמא כאן יארע לו הנס שתטבע הספינה והוא ינצל: בדידך קיימא - בך הוא תלוי הפתרון אם לטובה אם לרעה והפכת לי לרעה: אשתו של רבא - בת רב חסדא היתה:
אביי ורבא חזו חלמא. תימה הוא שהרי שניהם היו חולמים פסוק אחד היאך היה פותר לאביי לטובה ולרבא לרעה זה בפני זה. ואיפשר שלא היו שומעין זה פתרונו של זה ואע"ג דאמר בסמוך לסוף אזל רבא לחודיה לאו למימרא דמעיקרא היו שומעין כאחד עוד איפשר שהיו חושבים דהדבר תלוי לפי טבע האדם ומזגו והנולד [במזל כזה] והם שלא היו יודעים בחכמה הזאת כלום היו חושבים זה עד דאשכחיה ספר שנפל מאתו דהוי כתיב וכו':
ב׳
וא"ו דפטר חמור גהיט מתפלך גרסינן. כלומר נמחק שהסופר כתבו מלא ואינו אלא חסר ומחק הוא"ו ומלתא בעלמא הוא דקאמר ליה. ולא גרסינן חסר דמן הדין חסר הוא:
כל אחד מהם ארוך מכדי להיכנס לעמוד הזה, ולכן הוא מוצג בעמוד משלו.
דף יומי: ברכות דף נ״ו נלמד ב־1.8.2027 · נלמד לאחרונה ב־28.2.2020 · הדף היומי היום
על העמוד הזה
תלמוד בבלי ברכות נ״ו ע״א, מתוך מסכת ברכות. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו רש״י ובן יהוידע וגליון הש״ס ופסקי תוספות וחידושי הריטב״א ורא״ש ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.
