א׳
במשנה המוכר מקום לחבירו לעשות לו בית וכן המקבל מחבירו לעשות לו בית חתנות כו'. כ"ה גי' הרי"ף והרא"ש וע' תוי"ט. ונ"ל דלגירסתם המשנה מתפרשת ע"פ מדה י"ט מל"ב מדות דר"א בשריה"ג מדבר שנאמר בזה וה"ה לחבירו. וכה"ג כתבתי בשבת (קנ"ה) ע"ש:
תלמוד בבלי - מסכת בבא בתרא · דף צ״ח עמוד ב
15 קטעי גמרא, ולצידם בן יהוידע ופסקי תוספות ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות לפי מהדורת וילנא. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.
בבא בתרא · דף צ״ח עמוד ב
א׳
תאנא ומיישן והולך עד החג:
ב׳
מתני׳ המוכר מקום לחבירו וכן המקבל מקום מחבירו לעשות לו בית חתנות לבנו ובית אלמנות לבתו בונה ארבע אמות על שש דברי ר' עקיבא רבי ישמעאל אומר רפת בקר היא זו
ג׳
הרוצה לעשות רפת בקר בונה ד' אמות על שש
ד׳
בית קטן שש על ח' גדול ח' על עשר טרקלין י' על י' רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו ראיה לדבר רבן שמעון בן גמליאל אומר כבנין ההיכל:
ה׳
גמ׳ למה לי למיתנא בית חתנות לבנו ובית אלמנות לבתו ליתני בית חתנות לבנו ולבתו ובית אלמנות לבנו ולבתו מלתא אגב אורחיה קמ"ל דלא דרכא דחתנא למידר בי חמוה
ו׳
כדכתיב בספר בן סירא הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין וקל מסובין חתן הדר בבית חמיו וקל מחתן אורח מכניס אורח וקל מאורח משיב דבר בטרם ישמע שנאמר (משלי יח, יג) משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה:
ז׳
ר' ישמעאל אומר רפת בקר היא זו הרוצה לעשות כו': רפת בקר מאן קתני לה איכא דאמר ר' ישמעאל קתני לה ואיכא דאמר ר"ע קתני לה
ח׳
איכא דאמר ר"ע קתני לה וה"ק אע"פ שרפת בקר היא פעמים שאדם עושה דירתו כרפת בקר ואיכא דאמר ר' ישמעאל קתני לה וה"ק שהרוצה לעשות רפת בקר עושה ארבע אמות על שש:
ט׳
טרקלין י' על י': מאי טרקלין קובתא בי וורדי
י׳
תאני וקנתיר שתים עשרה על י"ב מאי קנתיר תרבץ אפדני:
י״א
רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו ראיה לדבר רשב"ג אומר כבנין ההיכל: ראיה לדבר מאן קתני לה איכא דאמר רשב"ג קתני לה והכי קאמר ראיה לדבר מנין אמר רשב"ג הכל כבנין היכל
י״ב
ואיכא דאמר ת"ק קתני לה ורשב"ג אתמוהי קא מתמה והכי קאמר ליה [לת"ק] ראיה מנין מבנין היכל אטו כולי עלמא כבנין היכל עבדי
י״ג
תניא אחרים אומרים רומו כקורותיו ולימא רומו כרחבו איבעית אימא ביתא מעילאי רווח ואיבעית אימא משום דאיכא בי כווי
י״ד
רבי חנינא נפק לקרייתא רמו ליה קראי אהדדי כתיב (מלכים א ו, ב) והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו וכתיב (מלכים א ו, כ) ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו אמר להו כי קא חשיב משפת כרובים ולמעלה
ט״ו
מאי קמ"ל
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0. תלמוד בבלי, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
רש״ש · דף צ״ח עמוד ב
ב׳
גמרא ולא מצאתי קל מסובין. עפירשב"ם. ונ"ל מזה ראיה לפירש"י בשבת ספ"ז דסובין גרוע ממורסן. וכן מהא דאמרי' שוה כסף ואפי' סובין ודלא כפי' הרשב"ם לעיל (צ"ג ב') והרמב"ם בשבת שם:
ג׳
ר"ש ד"ה קובתא. שעשוי חלונות כעין קובה. כ"ה בד"י:
ד׳
תד"ה רי"ש. נראה כו' אלא א"כ יש לו ו' על ח' ה"נ כו'. מציונם על דרי"ש נראה דדוקא לדידיה דפליג אדר"ע בבית חתנות ומשמע להו דס"ל שיעוריה כבית קטן הוא דקאמרי דגם לחלוקת אחים בעינן ו' על ח' אבל לר"ע י"ל דסגי בד' על ו' כבית חתנות וכדעת הר"י שהביא המרדכי ודלא כהמהרש"א שעשה מחלוקת ביניהם:
ה׳
בא"ד מוקמינן כו' לפי פתחיה. אינו מדוייק דע"ש דאתיא לכ"ע בין לר"ה ובין לר"ח לכל חד כדאית ליה. מה שהקשה מהר"ם ע"ד מסוגיא דסוכה. לפי מש"כ שם בס"ד ע"ש לק"מ:
רש״ש · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
תוספות · דף צ״ח עמוד ב
ב׳
רבי ישמעאל אומר רפת בקר היא כו'. נראה דכי היכי דהכא גבי תנאי בנין אין חשוב בית אא"כ יש לו שש על שמונה ה"נ לענין חלוקת אחים או שותפין דהא דאמרת אי איכא ד' אמות לזה וד' אמות לזה חולקין מוקמינן בפ"ק דסוכה (דף ג: ע"ש וכן לעיל בבא בתרא יא.) בחצר המתחלקת לפי פתחיה:
י״ד
כי קחשיב משפת כרובים ולמעלה. בפירוש מקרא פרש"י דתקרה דעליית היכל היתה גבוהה משל קדשי הקדשים עשר אמות ולא עיין כאן:
תוספות · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
מפרשים נוספים על דף צ״ח עמוד ב
כל אחד מהם ארוך מכדי להיכנס לעמוד הזה, ולכן הוא מוצג בעמוד משלו.
נלמד לאחרונה ב־1.10.2024 · הדף היומי היום
על העמוד הזה
תלמוד בבלי בבא בתרא צ״ח ע״ב, מתוך מסכת בבא בתרא. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו בן יהוידע ופסקי תוספות ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0