תלמוד בבלי - מסכת בבא בתרא · דף צ״א עמוד א

גמרא אמר ר"ש. בכ"מ הל' מלכים היה הגירסא אמר רשב"א. וכן משמע לכאורה דהא סתם ר"ש הוא רשב"י ואיך שייך עלה וכן היה רשב"י. אולם מצינו כזה בר"ה דף ד' ע"א נדה דף מז:

גמרא אלא א"כ עמדו סאתים בסלע. הוא כפל שער הנהוג כדלעיל (ט') מד' סאין בסלע:

שם ומפני מה נענשו מפני שיצאו מארץ לח"ל שנאמר ותהם כו'. עי' רש"א בח"א. ול"נ ברור שחסר מהגמרא כאן וצ"ל כמו דאיתא בתוספתא פ"ה דמס' ע"ז וז"ל ועל שיצא לח"ל מת הוא ובניו ברעב והיו כל ישראל קיימין על אדמתן שנאמר ותהם כל העיר עליהן מלמד שכל העיר קיימת כו':

שם אימיה דשמשון צללפונית. עי' מ"ר נשא פ"י בדרשת פרשת ויהי איש אחד מצרעה:

ר"ש ד"ה אין יוצאין. שמפקיע כו'. כצ"ל:

חד אמר על חד תרי. וא"ת מאי איריא ביצים אפי' שאר דברים נמי כדאמרי' (לעיל בבא בתרא דף צ.) המשתכר אל ישתכר יותר משתות ותירץ ריב"ם דמיירי אפי' טרח דהיכא דאיכא טירחא יכול להשתכר יותר משתות כדאמרי' בהמפקיד (ב"מ דף מ:) איכא טירחא ודמי ברזנייתא ולרשב"א נראה דהכא מיירי אפי' בביצים שאינו לוקח מן השוק אלא מתרנגולת שבביתו דכי האי גוונא בשאר דברים שרי:

אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח כו'. תימה אם אינו מוצא ליקח אפי' אלף סאה בסלע מה יעשה כיון שאינו מוצא ליקח: