א׳
גמרא ילמדנו רבינו לותה ואכלה. עיין ב"מ דף קד ע"ב תד"ה ה"ג:
תלמוד בבלי - מסכת בבא בתרא · דף קל״ט עמוד א
21 קטעי גמרא, ולצידם גליון הש״ס ופסקי תוספות ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות לפי מהדורת וילנא. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.
בבא בתרא · דף קל״ט עמוד א
א׳
והא תניא שמין את המחוברין ללוקח
ב׳
אמר עולא לא קשיא כאן בבנו כאן באחר הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו:
ג׳
מתני׳ הניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסין על ידי הקטנים ולא הקטנים נזונין על הגדולים אלא חולקין בשוה
ד׳
נשאו הגדולים ישאו הקטנים ואם אמרו קטנים הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להם אלא מה שנתן להם אביהם נתן
ה׳
הניח בנות גדולות וקטנות אין הגדולות מתפרנסות על ידי הקטנות ולא הקטנות נזונות על הגדולות אלא חולקות בשוה
ו׳
נשאו גדולות ישאו קטנות ואם אמרו קטנות הרי אנו נושאות כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן
ז׳
זה חומר בבנות מבבנים שהבנות נזונות על הבנים ואין נזונות על הבנות:
ח׳
גמ׳ אמר רבא האי גדול אחי דלבש ואיכסי מביתא מאי דעבד עבד
ט׳
והא אנן תנן אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים מתני' בשרכא
י׳
שרכא פשיטא מהו דתימא ניחא להו דלא נינוול קמ"ל:
י״א
נשאו גדולים ישאו קטנים: מאי קאמר
י״ב
אמר רב יהודה הכי קאמר נשאו גדולים לאחר מיתת אביהן ישאו קטנים לאחר מיתת אביהן אבל נשאו גדולים בחיי אביהן ואמרו קטנים לאחר מיתת אביהן הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן אלא מה שנתן להן אביהן נתן:
י״ג
הניח בנות גדולות וקטנות: שלח ליה אבוה בר גניבא לרבא ילמדנו רבינו לוותה ואכלה ועמדה ונשאת בעל לוקח הוי או יורש הוי
י״ד
לוקח הוי ומלוה על פה אינו גובה מן הלקוחות או דלמא יורש הוי ומלוה על פה גובה מן היורשין
ט״ו
אמר ליה תנינא נשאו גדולות ישאו קטנות מאי לאו נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות מבעל
ט״ז
לא נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות לבעל
י״ז
איני והא תני ר' חייא נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות מבעל
י״ח
דלמא שאני פרנסה דאית לה קלא
י״ט
א"ל רב פפא לרבא לאו היינו דשלח רבין באגרתיה מי שמת והניח אלמנה ובת אלמנתו נזונת מנכסיו נשאת הבת אלמנתו נזונת מנכסיו מתה הבת אמר רב יהודה בן אחותו של ר' יוסי (בן) חנינא ע"י היה מעשה ואמרו אלמנתו נזונת מנכסיו
כ׳
אי אמרת בשלמא יורש הוי משום הכי אלמנתו נזונת מנכסיו אלא אי אמרת לוקח הוי אמאי נזונת מנכסיו
כ״א
אמר אביי אי לאו דשלח רבין אנן לא ידעינן והא תנן אלו הן שאין חוזרין ביובל הבכורה
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0. תלמוד בבלי, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
גליון הש״ס · דף קל״ט עמוד א
גליון הש״ס · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
רש״ש · דף קל״ט עמוד א
א׳
ר"ש ד"ה וזה חומר. שהבנות ניזונות מן הבנים בנכסים מרובים כו'. כוונתו לפי' הרי"ף ע"ש ועי' בנ"י:
ב׳
גמרא מאי לאו נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות מבעל. ר"ל דאם נשאו גדולות מעות מתפוסת הבית לפרנסת נשואים גם מחלק הקטנות. ישאו הקטנות נגדן מבעל מהקרקעות שהכניסו לו ודברי הנ"י בזה קצת מגומגמין:
רש״ש · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
תוספות · דף קל״ט עמוד א
א׳
והתניא שמין. גרסינן דברייתא היא בתוספתא דכתובות כמו שפירש ר"ש:
ט׳
מתני' בשרכא. בכל הספרים כתוב שרכא בריש ובערוך גרס שדכא בדלית והוא לשון שקט כמו ותשקוט הארץ ומתרגמינן ושדיכת ארעא (שופטים ה׳:ל״א) כלומר אדם בטל ושקט אינו עוסק בכלום וכן יודע ציד איש שדה ומתרגמינן נחשדכן (בראשית כ״ה:כ״ז) שהיה נח ושקט ובהחובל (ב"ק דף צב: ושם) מטייל ואזל דיקלא בישא לגבי קיני דשדכא:
תוספות · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
מפרשים נוספים על דף קל״ט עמוד א
כל אחד מהם ארוך מכדי להיכנס לעמוד הזה, ולכן הוא מוצג בעמוד משלו.
נלמד לאחרונה ב־11.11.2024 · הדף היומי היום
על העמוד הזה
תלמוד בבלי בבא בתרא קל״ט ע״א, מתוך מסכת בבא בתרא. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו גליון הש״ס ופסקי תוספות ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0