תלמוד בבלי - מסכת בבא בתרא · דף קי״ט עמוד ב

13 קטעי גמרא, ולצידם בן יהוידע ופסקי תוספות ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות לפי מהדורת וילנא. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.

בבא בתרא · דף קי״ט עמוד ב
א׳
שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב
ב׳
ואי סלקא דעתך ארץ ישראל מוחזקת מאי קא מסתפקא ליה
ג׳
היא גופה קא מסתפקא ליה דכתיב (שמות ו, ח) ונתתי אותה לכם מורשה אני ה' ירושה היא לכם מאבותיכם או דלמא שמורישין ואינן יורשין
ד׳
ופשטו ליה תרוייהו ירושה לכם מאבותיכם ומורישין ואינן יורשין והיינו דכתיב (שמות טו, יז) תביאמו ותטעמו בהר נחלתך תביאנו לא נאמר אלא תביאמו מלמד שמתנבאין ואינן יודעין מה מתנבאין
ה׳
(במדבר כז, ב) ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה אפשר עמדו לפני משה כו' ולא אמרו להן דבר ועמדו לפני הנשיאים וכל העדה
ו׳
אלא סרס המקרא ודרשהו דברי רבי יאשיה אבא חנן אמר משום רבי אליעזר בבית המדרש היו יושבין והלכו ועמדו להן לפני כולן
ז׳
במאי קמיפלגי מר סבר חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב ומר סבר אין חולקין
ח׳
והלכתא חולקין והלכתא אין חולקין קשיא הלכתא אהלכתא הלכתא אהלכתא לא קשיא הא דפליג ליה רביה יקרא, הא דלא פליג ליה רביה יקרא
ט׳
תנא בנות צלפחד חכמניות הן דרשניות הן צדקניות הן
י׳
חכמניות הן שלפי שעה דברו דא"ר שמואל בר רב יצחק מלמד שהיה משה רבינו יושב ודורש בפרשת יבמין שנאמר (דברים כה, ה) כי ישבו אחים יחדו אמרו לו אם כבן אנו חשובין תנה לנו נחלה כבן אם לאו תתיבם אמנו מיד ויקרב משה את משפטן לפני ה'
י״א
דרשניות הן שהיו אומרות אילו היה [לו] בן לא דברנו והתניא בת אמר ר' ירמיה סמי מכאן בת אביי אמר אפילו היה בת לבן לא דברנו
י״ב
צדקניות הן - שלא נישאו אלא להגון להן תני רבי אליעזר בן יעקב אפילו קטנה שבהן לא נשאת פחותה מארבעים שנה
י״ג
איני והא אמר רב חסדא ניסת פחותה מבת עשרים יולדת עד ששים, בת עשרים יולדת עד ארבעים, בת ארבעים שוב אינה יולדת אלא מתוך שצדקניות הן נעשה להן נס כיוכבד דכתיב (שמות ב, א) וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי

מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0. תלמוד בבלי, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

רש״ש · דף קי״ט עמוד ב

א׳
ר"ש ד"ה ופשטו ליה. משמיא. כצ"ל:
ב׳
ר"ש ד"ה בבה"מ היו יושבין. ונשיאים והעדה. כצ"ל. והעדה שנאמרה כאן נראה דהיינו סנהדרין כמו ושפטו העדה וכיוצא:
ג׳
ר"ש ד"ה הגהה. ובן היוצא כו'. שפת יתר הוא. ועוד דמשמעו שאין שאר בניו מאשה אחרת יורשין אותו בנחלת אחיו וזה ודאי אינו:
ד׳
ר"ש ד"ה שאפי' היה בת לבן. שהיו יודעות לדרוש כו'. וזה מוכח ממה שאמרו כי אין לו בן ביו"ד דר"ל אפי' ע"י עיון כדדרשינן לעיל (קט"ו):
ה׳
ר"ש ד"ה ומשני. כיוכבד שילדה אחר ס'. כ"נ דצ"ל. ור"ל וכפי הטבע אפי' נשאת קודם כ' אינה יולדת אחר ס':
רש״ש · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

תוספות · דף קי״ט עמוד ב

י״א
אילו היה לו בן לא דברנו. פ"ה שכבר היו יודעות פרשת נחלות וקשה דהא אכתי לא נאמרה כדאמרינן לעיל שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן ועוד דאפילו יודעות פרשת נחלות דבן ובת יורשין היאך יודעות דבן קודם לבת הא אכתי לא נאמר וכל בת יורשת נחלה ואם כן איכא למימר כדפריך רב פפא לעיל לאביי איכא בן ובת לא האי לירות כו' ועוד אם היו יודעות פרשת נחלות למה הוצרכו לדבר מכח פרשת יבמין ונראה לרשב"א דהיו יודעות מוהתנחלתם לבניכם ולא לבנותיכם א"נ מסברא משום דבת מסבת נחלה ולא בן אי נמי מדכתיב לאלה תחלק (את) הארץ היינו זכרים ועוד קשיא לן דקאמר אילו היה בת לבן לא דברנו והא אכתי לא נאמר משמוש נחלה ונראה לפרש לא דברנו לפי שלא היה להן אז שום כח לדבר אבל עכשיו שאין [בת] בן יש (להן כח) מפרשת יבמין: אפילו קטנה שבהן לא נשאת פחות מארבעים שנה. נראה לרשב"א דסבר לה כמ"ד (שבת דף צו:) צלפחד היינו מקושש ומעשה המקושש היה בתחלת ארבעים מיד אחר מעשה מרגלים דאמר במדרש דלשם שמים נתכוין שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחויבין במצות עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים ולא נשאו עד סוף ארבעים שנה כדמוכחי קראי:
תוספות · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

מפרשים נוספים על דף קי״ט עמוד ב

כל אחד מהם ארוך מכדי להיכנס לעמוד הזה, ולכן הוא מוצג בעמוד משלו.

נלמד לאחרונה ב־22.10.2024 · הדף היומי היום

על העמוד הזה

תלמוד בבלי בבא בתרא קי״ט ע״ב, מתוך מסכת בבא בתרא. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו בן יהוידע ופסקי תוספות ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0