ספרי דברים · סימן מ״ה

ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם - מגיד הכתוב שנמשלו דברי תורה בסם החיים. משל למלך שהכה את בנו מכה גדולה, והניח לו רטיה על מכתו. אמר לו: בני, כל זמן שרטיה זו על מכתך - אכול ושתה מה שהנאתך, ורחוץ בין בחמין בין בצונן - ואין אתה נזוק; ואם אתה מעבירה - הרי אתה מעלה נומי! כך אמר להם הקב"ה לישראל: בני, בראתי לכם יצר הרע - בראתי לכם תורה תבלין. כל זמן שאתם עוסקים בה - אינו שולט בכם, שנאמר (בראשית ד) הלא אם תטיב שאת. ואם אין אתם עוסקים בתורה - הרי אתם נמסרים בידו, שנא' (בראשית ד) ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ, ולא עוד, אלא שמשאו ומתנו בך; שנאמר ואליך תשוקתו. ואם אתה רוצה - אתה מושל בו, שנא' ואתה תמשול בו. ואומר (משלי כה) אם רעב שונאך האכילהו לחם - האכילהו לחמה של תורה, ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו. רע הוא יצר הרע, מי שבראו מעיד עליו, שנא' (בראשית ח) כי יצר לב האדם רע מנעוריו: